תערוכת העשור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
ההכנות לתערוכה החלו כשנתיים קודם לפתיחתה, עם תום [[מבצע קדש]]. בדצמבר [[1956]], מיד לאחר המבצע, יזם [[ראש עיריית תל אביב]], [[חיים לבנון]], מהלך להקמת התערוכה בתל אביב. טיעוניה של עיריית תל אביב לא עזרו בידה למנוע את החלטת מנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]], [[טדי קולק]], לקבוע את משכן התערוכה בירושלים.{{הערה|1=[http://www.bestguide.co.il/main.asp?article_id=161&cat=articles&sCat=article&article_cat_id=22&sel_nav1=163&sel_nav2= יריד החלומות (חלק שלישי)].}}
יו"ר מועצת המנהלים של התערוכה היה ד"ר פאול י' יעקבי, סגן [[ראש עיריית ירושלים]]. למנכ"ל התערוכה מונה מארגן התערוכות [[יצחק רול]]. את התערוכה תכננו חבורת אדריכלים בראשות [[אבא אלחנני]], [[זאב רכטר]], [[משה זרחי]] ו[[יעקב רכטר]]{{הערה|{{למרחב|יהושע תדמור|תערוכת העשור בשנת העשור|1957/11/26|00203}}}}.
את ניהול מחלקת האמנות והתרבות הטיל רול על ה[[מוזיקולוג]]ית [[מיכל זמורה-כהן]], מכרתו (זמן קצר לאחר התערוכה נישאו השניים). הכנת התערוכה הייתה מלווה בקשיים רבים. זמורה-כהן מספרת בספרה "רפרטואר אישי" כי "בערב הראשון היה צריך להתקיים קונצרט תזמורת קול ישראל בניצוח [[איתן לוסטיג]], עם '[[בריאת העולם (אורטוריה)|בריאת העולם]]' של [[היידן]], וכשבאתי בבוקר לאולם הוא נראה כמו אתר בניה וכמובן לא היו כיסאות". בטקס הפתיחה היה אמור [[נשיא המדינה]] [[יצחק בן צבי]] ללחוץ על כפתור שידליק אורות, תוך שהוא מכריז "ויהי אור", אך מערכת החשמל כשלה.{{הערה|שם=זמורה-כהן, 122|מיכל זמורה-כהן, "רפרטואר אישי", עמ' 122.}}
| |||