דמוגרפיה של יפן – הבדלי גרסאות

15.4 מיליון הם ילדים מתחת לגיל 15 (12.2%), בעוד ש-28 אחוזים מהאוכלוסייה הם קשישים מעל 65, 35.6 מיליון. מבנה האוכלוסייה היפני נובע בעיקר מהצניחה בשעורי הפריון והילודה (ראו להלן).

 

 

בשלהי המאה ה-19 הייתה יפן עדיין מדינה חקלאית באופיה, עם שיעורי ילודה ופריון גבוהים (מעל 6 ילדים לאישה). ברם, [[הסכם קנגאווה]] שנכפה על היפנים ונחתם ב-1854 הוביל אותם למהלכים של שינויים חברתיים מפליגים ובכלל זה מעבר מהאזורים החקלאיים אל הערים ותיעוש מהיר. בתחילת המאה העשרים הפכה יפן למדינה מפותחת, ובדומה למה שקרה קודם לכן ב[[מערב אירופה]] וב[[ארצות הברית]], שיעורי [[תמותת תינוקות]] וילדים החלו לצנוח ואתם שיעורי הפריון. בשנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה סבלה יפן מילודה נמוכה ומתמותה גבוהה. מיד לאחר מלחמת העולם השנייה נרשם "בום" קצר בילודה (שיעור פריון ממוצע 4.4 ב-1947-1949, כ-2.7 מיליון לידות בכל אחת מהן - שיא של כל הזמנים), ואוכלוסיית יפן הגיעה ב-1948 ל-80 מיליון תושבים. אך בניגוד למערב, שבו היה ה[[בייבי בום]] רק בתחילתו, החלה עד מהרה צניחה בשיעורי הפריון, ובשנת 1952 נרשם שיא שלילי - 3 ילדים לאישה. ב-1960 ירד שיעור הפריון לראשונה ל-2, ובתהליך מתמשך המשיך לצנוח ל-1.5 בשנות התשעים והתייצב סביב 1.4 בשנים האחרונות.

 

להתפתחויות אלה הייתה השפעה גם על מספר הלידות לשנה, מ-2.7 ב-1948, ל-1.6 מיליון בממוצע בשנות השישים, ולאחר שיפור מה בשנות השבעים - צניחה טוטאלית בשנות התשעים, וב-2016 - לראשונה פחות ממיליון לידות.

===תוחלת חיים===

[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] ביפן היא מהגבוהות בעולם. לאורך המאה ה-19 היא התאפיינה בתוחלת חיים נמוכה מ-40, ואולם לאחר מלחמת העולם הראשונה ועם הצניחה בתמותת הילדים היא החלה לטפס. בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים הייתה תוחלת החיים ביפן 62.8 שנים{{הערה|1=מקור: UN World Population Prospects}} וכיום (2016) היא עומדת על כ-84 - ראשונה בעולם, עם כ-87 לנשים (מקום ראשון) וכ-81 לגברים (מקום שישי).