צ'ה גווארה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מילה מיותרת ? |
מ קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, הגהה, תיקון קישור |
||
שורה 15:
}}
[[קובץ:Che Guevara - ca. 1945.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ארנסטו גווארה בגיל 17, בסביבות שנת 1945]]
'''ארנסטו (צ'ה) גווארה '''{{הערה|בעברית הוא נקרא לעיתים בטעות צ'ה גאוורה.}} (ב[[ספרדית]]: '''Ernesto Guevara
==רקע משפחתי ושנותיו המוקדמות==
שורה 34:
בשנת [[1949]], יצא למסע הראשון מבין מסעותיו הרבים, והתוודע אל שבטי ה[[אינדיאנים]] המדוכאים והעניים. גם עובדת היותו סטודנט ל[[רפואה]] הביאה אותו במגע עם הבעיות הרפואיות והחברתיות של השכבות העניות.
בשנים [[1951]]–[[1952]] [[דרום אמריקה באופנוע|טייל עם חברו]], ה[[ביוכימאי]] [[אלברטו גרנאדו]], בדרום אמריקה, בין היתר ב[[פרו]], ב[[צ'ילה]] וב[[קולומביה]], והמראות שראה שם - רודנות, עוני וסבל - גרמו לחיזוק דעותיו הפוליטיות ולשנאתו ל[[אימפריאליזם]] ול[[קפיטליזם]]. גווארה התפרנס מעבודות בתחום הרפואה, ה[[צילום]] וה[[כתיבה]] העתונאית. בין השאר עבד כמטפל במקלט ל[[צרעת|מצורעים]] בסאן פואבלו בשולי ה[[אמזונאס (נהר)|אמזונאס]] בפרו, בשיתוף פעולה עם רופא ומנהיג סוציאליסט פרואני, [[הוגו פשה]], מומחה בטיפול בצרעת שאותו פגש
בשנתיים הבאות עסק ברפואה לסירוגין, למשל בבית חולים ב[[גואטמלה]] יחד עם שני רופאים מ[[ונצואלה|וונצואלה]] מומחים במחלת ה[[מלריה]], ואחר כך במחלקה ל[[אלרגיה]] בבית חולים ב[[מקסיקו סיטי]]. בחודש אפריל 1953, סיים את חובותיו האקדמיים וקיבל תואר "דוקטור לרפואה". בתקופת עבודתו בבית חולים בגואטמלה קיבל גווארה את הכינוי "צ'ה" (חבר או מילת פנייה אל מישהו, ב[[סלנג]] ארגנטינאי). עמים שכנים נוהגים לכנות כך ארגנטינאים, בשל השימוש השגור שלהם במילה זו.
שורה 50:
בשלהי [[1958]] פיקד גווארה על כוח קטן שתקף את צבאו של [[פולחנסיו בטיסטה|בטיסטה]] ב[[סנטה קלרה (קובה)|סנטה קלרה]]. הקרב, שבו ניצחו כוחות המורדים המעטים היה ל[[מיתוס]], ונחשב לאחת מהנקודות המכריעות של המהפכה (על אף שנטען כי ההתנגדות שבה נתקלו כוחותיו של קסטרו הייתה מועטה ורבים מחייליו של בטיסטה הצטרפו בעצמם לכוחות המורדים). ב-[[1959]] הסתיימה המהפכה בעלייתו של קסטרו לשלטון. בטיסטה, שנחשב אז לבובה של האמריקנים, נמלט מקובה עם 40 מיליון דולר מכספי המדינה. גווארה הפסיק לעסוק ברפואה. לעומת זאת הוא קרא ליישום מה שהגדיר "רפואה מהפכנית" עם דגש על מניעת מחלות, על שיפור תנאי התזונה והמחייה הפיזיים של העניים ועל חינוך ההמונים בתחום הבריאות, כמו כן על חשיבות המאבק הפוליטי והמזוין ב[[קפיטליזם]] [[תאגיד רב-לאומי|ובתאגידים]] האמריקאיים.
גווארה קיבל אזרחות קובנית ומונה למפקד בית הכלא "לה קבאניה" שם שינה את גישתו כלפי החירות והחופש. משנת [[1959]] עד שנת [[1963]], פיקח על [[משפט ראווה|משפטי ראווה]] מהירים ועל ה[[הוצאה להורג|הוצאות להורג]] של פקידיו של בטיסטה ושל מתנגדי המשטר הקומוניסטי על פי המודל של ה[[גולג]]ים של [[רוסיה]] ה[[סובייטי]]ת. הוא שימש כשופט, ומוציא להורג, דבר ממנו שאב גאווה רבה במיוחד
מקורות אחדים טוענים שמספר המוצאים להורג עמד על 156, אך אחרים טוענים שהוצאו להורג כ-500 איש. עם זאת יש לקחת טענות אלה בערבון מוגבל מאחר שתמיד הועלו על ידי אנשים שהיו בקשרים עם ה-[[CIA]] או שהופעלו על ידו. גווארה עצמו התנגד, על פי דבריו, לאלימות כלפי חפים מפשע. המשורר [[ארמנדו ולדרס]] נאסר באשמת חתרנות נגד המהפכה ובניסיון לטרור, ולפי הסברה היה סוכן CIA ותומך משטרו של בטיסטה. ולדרס טען שעונה קשות עד ששותק מהמותניים ומטה (אולם נצפה יורד בכוחות עצמו ממטוס ב[[מיאמי]] בעת שחרורו), ושחזה במעשי עינוי ורצח של האסורים במקום.
שורה 60:
בשנים הבאות הפך גווארה לשגריר נודד מטעם קובה וביקר יחד עם אשתו, אלידה, ב[[מצרים]] (באותה הזדמנות ביקר גם ב[[רצועת עזה]]), ב[[יפן]], ב[[פקיסטן]], ב[[יוגוסלביה]], ב[[הודו]] וב[[אינדונזיה]]. ב-[[1960]] חזר לקובה וכיהן כשר התעשייה בממשלתו של קסטרו. במהלך כהונתו חתם על הסכם לייצוא קני סוכר ל[[ברית המועצות]] (עד אז הקונה העיקרית של קני הסוכר הייתה [[ארצות הברית]]). כמו כן, כיהן כנשיא [[הבנק הלאומי של קובה]].
עוד בזמן מסעו ביבשת נשבע גווארה "לשסף את גרונו של כל שבוי מנוצח שיפול לידי". ואכן, בתפקידיו השונים ביטא קשיחות רבה כלפי אויביו ואויביו לשעבר, ניהל הוצאות להורג של אסירים בהיקפים ניכרים, והטיף לאלימות ישירה וחסרת מעצורים. הוא תיאר הרג אויב כחוויה המאושרת ביותר בחייו של אדם, וטען כי "ירייה מדויקת, ברגע הנכון, היא חזקה ואפקטיבית הרבה יותר מאשר ההפגנה הפציפיסטית החזקה והאפקטיבית ביותר"{{הערה|
בתחילת המהפכה ראה גווארה בברית המועצות מודל לחיקוי שיש לשאוף אליו. עם הזמן, ולאחר שהתחוללה המהפכה בקובה, התחיל לראות פגמים במודל הקומוניסטי של ברית המועצות. התעוררו אצלו ספקות באשר לשיתוף הפעולה עם ברית המועצות, ספקות שהגיעו לשיאם בנאום שנשא ב[[אלג'יריה]] בו גינה את ברית המועצות על כך שאינה עושה מאמצים להפיץ את המהפכה מחוץ לגבולותיה. גווארה אמר כי מדינה שאינה מסייעת למדינות בעולם השלישי לחולל בתוכן מהפכה היא אינה מדינה קומוניסטית אמיתית, ואולי אף יותר גרועה ממדינות קפיטליסטיות. גווארה גרס כי יש להוביל את המהפכה - תחילה בקובה, אחר כך בדרום אפריקה ודרום אמריקה ומשם לצאת אל העולם. הוא התקרב אז בכך לעמדות של המפלגה הקומוניסטית ה[[הרפובליקה העממית של סין|סינית]] בביקורתה על מדיניות ברית המועצות. כפועל יוצא של הגינוי, ביקש ממנו פידל קסטרו, שהיה תלוי בחסדי הסובייטים, לצאת את קובה.
שורה 67:
[[קובץ:Che Guevara - Grab in Santa Clara, Kuba.jpg|ממוזער|[[מאוזוליאום צ'ה גווארה]] ב[[סנטה קלרה (קובה)|סנטה קלרה]], קובה]]
בסתיו 1966, ככל הנראה, הגיע ל[[בוליביה]] על מנת לארגן בה מהפכה דומה לזו שהתרחשה בקובה. לחייליו הטיף ל"שנאה בלתי מתפשרת כלפי האויב, הדוחפת את האדם אל מעבר לגבולות הטבעיים של ההוויה האנושית והופכת אותו למכונת הריגה יעילה, אלימה, סלקטיבית וקרה"{{הערה|
על מעמדו של גווארה בעת הוצאתו להורג יעיד טיפולם של אנשי הצבא הבוליביאנים בגופה. תחילה הזריקו לתוכה [[פורמלין]], אחר כך הצטלמו לצידה במעמד מתוקשר, ולבסוף קצצו את זרועותיה כדי לשמור [[טביעת אצבע|טביעות אצבעות]] כהוכחה. מקום הקבורה הוסתר. ב-1997 איתר צוות חיפושים קובני וארגנטינאי את עצמותיו של גווארה והן הוטסו לקבורה ב[[מאוזוליאום צ'ה גווארה]] שהוקם לזכרו ב[[סנטה קלרה (קובה)|סנטה קלרה]], קובה.
שורה 89:
== כתביו ==
*
*
*
*
*
*
*
*
== לקריאה נוספת ==
*
*
*
*
*
*
<div style="direction: ltr;">
*
*
</div>
שורה 114:
=== אודותיו ===
*
*
*
*
*
*
*
=== לשלילת דמותו ===
*
**
*
*
*
*
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:גווארה, צ'ה}}
[[קטגוריה:ילידי 1928]]
| |||