חיים בן עטר – הבדלי גרסאות

כשישים שנה לפני הולדת רבי חיים בן עטר ([[1631]]) נוסדה במרוקו [[השושלת העלאווית|שושלת המלוכה העלאווית]] (השולטת במרוקו עד היום). ה[[מיתוס]] המכונן של המשפחה המלכותית העלאווית הוא שהם צאצאי משפחת הנביא [[מוחמד]], ובהתאם הם תופסים את עצמם כממונים על הגנת ה[[אסלאם]]. היחס ל[[יהדות מרוקו|יהודים]] במסגרת "הגנה על האסלאם" נתון לפרשנות ולרחשי לב, ולכן הלכה למעשה לא היה עקיב במהלך תקופתה של השושלת העלאווית, והיה תלוי ב[[מדיניות]]ו של ה[[סולטן]] בכל תקופה.

 

 

תחת מולאי רשיד עלה לשלטון בנו ויורשו, [[איסמעיל מלך מרוקו|מולאי איסמעיל]] (מלך בשנים [[1672]]–[[1727]]). מולאי איסמעיל נודע באכזריותו כלפי [[נצרות|נוצרים]], אך היה דווקא אדיש ביחסו ליהודים{{הערה|שם=היהודים בצפון אפריקה, 39|1=Sarah Taieb-Carlen,[http://books.google.co.il/books?id=9txi3xuuENcC&pg=PA62&lpg=PA62&dq=Moulay+Isma%C3%AFl+JEWS&source=bl&ots=oEAZPmDqll&sig=mCt58tSD4MsoMFUIwtTqjLRTv-s&hl=en&sa=X&ei=1WwBUsuGJMe1hAesm4CgCw&ved=0CDMQ6AEwAQ#v=onepage&q&f=false The Jews of North Africa: From Dido to De Gaulle], University Press of America, 2010, p.39.}}. מסיבה זו מצד אחד לא מנע מיהודים להגיע לתפקידים בכירים כגון [[וזיר]]ים או שגרירים, אך מצד שני גם לא מנע את ההשפלות וה[[פוגרום|פוגרומים]] נגד יהודים שהתרחשו בדרום מרוקו בתקופת שלטונו, והטיל על הקהילות היהודיות [[מס]]ים רבים{{הערה|שם=היהודים בצפון אפריקה, 39}}. מולאי אסמאעיל הפך את העיר [[מקנס]] ל[[עיר בירה|בירתו]], וכנהוג, בנה [[מלאח]] ("רובע יהודי") ליהודים קרוב לארמון המלוכה. תחת שלטונו התחדשה היציבות במרבית שטחי מרוקו, ולקהילה היהודית ניתן אישור לשקם כמה מבתי הכנסת שנהרסו בימי אביו.