הבדלים בין גרסאות בדף "אירועי כיכר טיין-אן-מן (1989)"

התייחסות די נדירה
(התייחסות די נדירה)
 
תמונות המפגינים יחד עם התמונות שהגיעו באותו זמן ממש מאירועי קריסת ה[[קומוניזם]] ב[[ברית המועצות]] וב[[מזרח אירופה]] עיצבו במידה רבה את מדיניות המערב כלפי סין בסוף [[המאה ה-20]]. סטודנטים סינים התקבלו בקלות ללימודים ב[[אמריקה]] וב[[אירופה]] וממשלות המדינות הללו הכריזו על [[אמברגו]] [[נשק]] לסין. סין, שבמהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] נדמתה כמשתנה, מתפתחת ועתידה להוות בעלת ברית של המערב כנגד ברית המועצות, הידרדרה חזרה למדינה הנשלטת בידי משטר חשוך ומדכא. קולות רבים נשמעו בעולם להפסקת המסחר עם סין מאחר שהיא מהווה מקור כוח ותוקפנות המסכן את השלום בעולם. ב[[הונג קונג]] יצרו האירועים בסין פחדים לגבי אמינות הבטחתה של סין ליצור "[[מדינה אחת, שתי שיטות]]" לאחר האיחוד הקרב עם הונג קונג, דבר שהביא לחיכוכים עתידיים עם סין.
 
== יחס השלטונות לאירועים ==
הרשויות הסיניות אוסרות על כל אירוע ציבורי לציון האירועים והן מעולם לא פרסמו את מניין ההרוגים הרשמי. המפלגה הקומוניסטית טענה שהמפגינים הם אנטי-מהפכנים הרוצים להפילה.
 
באמצע 2019, עם מלאות 30 שנה לטבח, נכתב במאמר מערכת בגרסה האנגלית של אתר עיתון "גלובל טיימס", המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית בסין, שהאירועים "חיסנו את סין נגד תהפוכות". בעיתון הרשמי של המפלגה, "היומון העממי", תקפו את מתנגדי המשטר וגורמים זרים הממשיכים לדבר על הטבח, וגם נכתב ש"התקרית, שבקושי השפיעה על סין אז, לא הפכה לסיוט ארוך-טווח עבור המדינה", וכי מדובר ב"אירוע היסטורי מתפוגג ולא בתסבוכת של ממש". דובר שר ההגנה, וו קיאן, גינה את השימוש במילה "דיכוי" לתיאור תגובת הצבא להפגנות, ושר ההגנה, וויי פנגה, אמר שדיכוי המפגינים היה "ההחלטה הנכונה", שהובילה ליציבות במדינה מאז, וכינה את המחאה "כאוס"{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|"אלו טנקים זרים": הסמל מכיכר טיינאנמן הושכח על ידי סין|3239753|03 ביוני 2019}}{{ש}}{{וואלה!|רויטרס|סין: דיכוי ההפגנות בכיכר טיינאנמן היה מוצדק והוביל ליציבות|3239455|02 ביוני 2019}}}}.
 
== ראו גם ==
 
* [[אירועי כיכר טיין-אן-מן (1976)]]
* [[אלת הדמוקרטיה]]