|
'''נפילת הבסטיליה''', שהתרחשה ב-[[14 ביולי]] [[1789]], הייתה התפתחות מכרעת במהלך [[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]], ובהמשך שימשה כסמל המהפכה. למרות העובדה שבזמן כיבושה, היו כלואים ב[[בסטיליה]] רק שבעה אסירים, שימש בית הכלא המפורסם כסמל השלטון, ולכן כיבושה על ידי המהפכנים היה אות הפתיחה של מרד גלוי נגד המלך. האירוע מצוין עד היום בחגיגות במסגרת [[יום הבסטיליה]] ויום זה הוא [[חג לאומי]] ב[[צרפת]].
==הרקע==
במהלך שלטונו של המלך [[לואי ה-16]] צרפת הייתה נתונה במשבר [[כלכלה|כלכלי]] חריף, אשר כרסם בחוסנה מזה עשרות שנים. לקראת סוף [[המאה ה-18]], המשבר היה חריף עד כדי כך, שלא היה מנוס מרפורמות מרחיקות לכת במערכת גביית המס ורפורמות כלכליות וחברתיות נוספות. על מנת לטפל במשבר כונסה ב-[[5 במאי]] [[1789]] [[אספת המעמדות של שנת 1789|אספת המעמדות]], הגוף המייצג את המעמדות השונים בצרפת. מאז 1614 פעולתה נבלמה על ידי [[מסורת|מסורות]] עתיקות, פרוטוקולים ארכאיים ועקשנותם של הגורמים ה[[שמרנים]], במיוחד מקרב [[חלוקה מעמדית|המעמד השני]] (הכמורה).
ב-[[12 ביוני]] [[1789]], החלו נציגי [[חלוקה מעמדית|המעמד השלישי]] (פשוטי העם) להתנהל בנפרד מאספת המעמדות וב-17 הכריזו על עצמם כ"[[האספה הלאומית בעת המהפכה הצרפתית|אספה הלאומית]]". תחילה המלך התנגד להתפתחות זו, אך נכנע לבסוף כשאצילים וכמרים ערקו אליה במספרים גדולים. הוא ציווה על יתרת שני המעמדות הגבוהים להצטרף אליה ב-27 ביוני. היא שינתה את שמה ל[[האספה המכוננת הלאומית|אספה המכוננת הלאומית]] ב-[[9 ביולי]], והצהירה שמטרתה כינון חוקה לצרפת.
תושבי [[פריז]] היו באופוריה מהשינויים החדשים והביעו תמיכה נמרצת באספה. ה[[עיתונות]] פרסמה את דיוני המליאה, הוויכוחים הפוליטיים פרצו את גבולות המליאה ונפוצו לכל כיכר, פארק ומקום ציבורי אחר ברחבי פריז. ארמון [[פאלה רויאל|פאלה רויָאל]] וגינותיו הפכו למקום מפגש קבוע למתדיינים.
==פיטוריו של נקר==
|
