ברייתא דישועה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכונים
תיקונים, , עדכון
שורה 1:
'''ברייתא דישועה''' הוא חיבור ארצ-ישראלי, שנתחבר כנראה לא יאוחר מ[[תקופת האמוראים|תקופת]] [[אמוראים#אמוראים בולטים|אמוראי]] [[ארץ ישראל]].{{ש}} [[ברייתא]] זו היא ברייתא קדומה ויש בה שני חלקים: החלק הראשון הוא רשימה של 24 דברים שמעכבים את ישועת ישראל, והחלק השני הוא פירושים על כל אחד ואחד מאותם 24 דברים. בנוסח שלפנינו, הברייתא מופיעה בנפרד, והפירושים באים אחריה. מקור הפירושים הם מה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ומ[[מדרש איכה רבתי]], וממספר מדרשים קדומים נוספים. לכן נראה שהברייתא עצמה היא מזמן ה[[תנאים]], ואילו הפירושים, הם מזמן האמוראים. וב[[תוספתא]] וגם השתמשה ב[[פרקא דרבינו הקדוש]] וב[[חופת אליהו]]{{הערה|ראו חופ"א פ"ד סעי' ל"א}}, אך לא הובאו בה כלל מאמרים מ[[התלמוד הבבלי]]. גם הובא בה מעשה הנמצא ב[[מדרש עשרת הדיברות]]{{הערה|ראו בסעיף כ"א}}, אך כנראה היה לפני מחבר הברייתא מקור קדום יותר.
 
הפירושים נלקחו בעיר מה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ומ[[מדרש איכה רבתי]], ובנוסף גם מה[[תוספתא]], ומ[[פרקא דרבינו הקדוש]]{{הערה|ראו חופ"א פ"ד סעי' ל"א}}, אך לא הובאו בה כלל מאמרים מ[[התלמוד הבבלי]]. גם הובא בה מעשה הנמצא ב[[מדרש עשרת הדיברות]]{{הערה|ראו בסעיף כ"א}}, אך כנראה היה לפני מחבר הברייתא מקור קדום יותר. לכן, נראה שהברייתא עצמה היא מזמן ה[[תנאים]], והפירושים- הם מזמן האמוראים.
ברייתא זו נדפסה לראשונה על ידי הרב שמואל שענבלום{{הערה|{{הספרייה הלאומית|שנבלום, שמואל בן בנימין זאב, 1833-1900||שמואל שנבלום, 1833-1900}} }}, ב[[לעמברג]], [[תרל"ו]], בתוך ספר 'שלשה ספרים נפתחים'{{הערה|{{אלף|קטלוג=הספרייה הלאומית|רשומה=002084709|טקסט="שלשה ספרים נפתחים", כולל ''ברייתא דישועה'', בעריכת '''שמואל שענבלום''', בקטלוג הספרייה הלאומית}} }} . פעם שנייה נדפס בתוך 'גנזי שעכטער' - קטעי הגדה ומדרש{{הערה|עמ' 212}}, על-פי [[כתב יד (יצירה)|כתב יד]] [[הגניזה הקהירית]] הנמצא בספריית [[אוניברסיטת קיימברידג']], והוא קטע מברייתא דישועה שבנוסח א'. פעם שלישית נדפסה עוד קטע מהגניזה על ידי א' מרמורשטיין בתוך "[[שאלות ותשובות|תשובות]] [[הגאונים]]" שהדפיס (לונדון, [[תרפ"ז]]){{הערה|עמ' יט-כ}}.
 
ברייתא זו נדפסה לראשונה על ידי הרב שמואל שענבלום{{הערה|{{הספרייה הלאומית|שנבלום, שמואל בן בנימין זאב, 1833-1900||שמואל שנבלום, 1833-1900}} }}, ב[[לעמברג]], [[תרל"ו]], בתוך ספר 'שלשה ספרים נפתחים'{{הערה|{{אלף|קטלוג=הספרייה הלאומית|רשומה=002084709|טקסט="שלשה ספרים נפתחים", כולל ''ברייתא דישועה'', בעריכת '''שמואל שענבלום''', בקטלוג הספרייה הלאומית}} }} . פעםגירסה שנייהאחרת נדפסנדפסה בתוך 'גנזי שעכטער' - קטעי הגדה ומדרש{{הערה|עמ' 212}}, על-פי [[כתב יד (יצירה)|כתב יד]] [[הגניזה הקהירית]] הנמצא בספריית [[אוניברסיטת קיימברידג']], והוא קטע מברייתא דישועה שבנוסח א'. פעם שלישית נדפסה עוד קטע מהגניזה נדפס על ידי א'[[אברהם מרמורשטיין]] בתוך "[[שאלות ותשובות|תשובות]] [[הגאונים]]" שהדפיס (לונדון, [[תרפ"ז]]){{הערה|עמ' יט-כ}}.
קיימת גם מהדורה אלקטרונית ב[[מפעל המילון ההיסטורי]] של [[האקדמיה ללשון העברית]].
 
קיימת גם מהדורה אלקטרונית ב[[מפעל המילון ההיסטורי]] של [[האקדמיה ללשון העברית]].
בספר [[ילקוט מדרשים]]{{הערה|חלק ראשון, תשס"ג/(2002), עמודים רטז - רכו}}, נדפסה שוב הברייתא מתוך מקורות אלו ובהשוואה לכתבי-היד.
 
בספר [[ילקוט מדרשים]]{{הערה|חלק ראשון, תשס"ג/(2002), עמודים רטז - רכו, מהדורה מדויקת אחרונה נתפרסמה ב-חלק שמיני, [[תשע"ט]]; 'חלק ההוספות', עמ' א - ח}}, נדפסה שוב הברייתא מתוך מקורות אלו ובהשוואה לכתבי-היד.
==לקריאה נוספת==
* עידן דשא הלוי, '''ספר ילקוט מדרשים''': על-פי הוצאות ישנות וכתבי-יד עם הוספות והערות ומראה מקומות, כרך א', הוצאת אור עולם, [[צפת]], [[תשס"ג]],
** מהדורה שלישית, [[תשס"ט]], עמודים רטז - רכו, רפט - רצ.
**חלק שמיני, צפת, תשע"ט; 'חלק ההוספות', עמ' א - ח.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=ברייתא דישועה}}