בית איכסא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 19:
==היסטוריה==
לפי ה[[גאוגרפיה|גאוגרף]] [[סאמי הדאווי]], בשנת [[1922]] מנה הכפר כ-791 תושבים וכ-1,410 תושבים בשנת [[1945]]. ב[[קרב נבי סמואל]] נכבש הכפר בידי כוחות [[ההגנה]], אולם לאחר הכישלון בקרב על [[נבי סמואל]] הם נסוגו מבית איכסא, תוך שהם הורסים בתים בכפר{{הערה|{{דבר||יחידות ההגנה תקפו שלושה כפרים ליד ירושלים|1948/04/25|00207}}}}. יריות מכיוון בית איכסא המשיכו להטריד את התנועה לירושלים{{הערה|{{על המשמר||התיאטרון הקאמרי הלך בהרים|1948/07/02|00108}}{{ש}}{{הצופה||משקיפי או"ם בירושלים|1948/09/14|00115}}}}. לאחר [[מלחמת העצמאות]] הייתה בית איכסא בשטח הפקר בין קוי צה"ל והלגיון הירדני. במסגרת הסכמי שביתת הנשק נמסרה בית איכסא לירדנים, תמורת החלק ב[[בית צפאפא]] שנדרש לצורך הפעלת הרכבת מתל אביב לירושלים{{הערה|{{על המשמר||בקרוב תופעל הרכבת|1949/05/03|00108}}}}. הכפר הועבר לידי הלגיון במאי 1949{{הערה|{{דבר||חילופי שטחים בין צבא ההגנה|1949/05/02|00104}}}} ובעקבות זאת פורסמה ידיעה על ירי על הנוסעים ב[[כביש 1]]{{הערה|{{הצופה||ישיבת הועדה הישראלית - הירדנית|1949/06/13|00113}}}}, שהוכחשה{{הערה|{{על המשמר||חילופי יריות מקומיים בשער הגיא|1949/06/13|00103}}}}{{הערה|{{חרות||קלות וחמורות בעולמנו הקטן|1954/07/11|00208}}}}.
===לאחר 1967===
ב-[[2011]] הכפר לא היה מופרד ב[[גדר ההפרדה]] מהצד הישראלי. לפי התוואי שאושר בממשלת שרון בשנת [[2003]], אמורה הייתה הגדר להפריד בין בית-איכסא לבין יתר שטחי בי של הרשות הפלסטינית. בשנת [[2006]], בעת ממשלת אולמרט, אושר תוואי חדש של הגדר אשר הפריד בין בית-איכסא לשטח ישראל. בשנת [[2009]] הוקמה גדר מצפון-מערב לכפר אשר מפרידה את הכפר מיתר שטחי בי של הרשות הפלסטינית, גדר שהוגדרה כזמנית עד שתיבנה גדר ההפרדה בתוואי שאושר ב-2006{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|כפר פלסטיני הצמוד לי-ם נכלל ממערב לגדר ההפרדה|1.1273506|29 ביולי 2009}}}}.
 
בסוף המאה ה-19 רכשו יהודים 791 דונם מאדמות הכפר{{הערה|[[איל זמיר (משפטן)|איל זמיר]], [[איל בנבנישתי]], [http://jiis.org.il/.upload/jewland.pdf אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים], מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמודים 26}}. ב-1948 עם כיבוש השטח בידי ירדן, עברה האחריות על הנכסים ל"אפוטרופוס הירדני על נכסי אויב". ב-1967 עבר השטח לידי ישראל והאחריות על האדמות עברה לידי הממונה הממשלתי{{הערה|[[איל זמיר (משפטן)|איל זמיר]], [[איל בנבנישתי]], [http://jiis.org.il/.upload/jewland.pdf אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים], מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמודים 13, 14, 20 }}.
 
===לאחר 1967===
ב-[[2011]] הכפר לא היה מופרד ב[[גדר ההפרדה]] מהצד הישראלי. לפי התוואי שאושר בממשלת שרון בשנת [[2003]], אמורה הייתה הגדר להפריד בין בית-איכסא לבין יתר שטחי בי של הרשות הפלסטינית. בשנת [[2006]], בעת ממשלת אולמרט, אושר תוואי חדש של הגדר אשר הפריד בין בית-איכסא לשטח ישראל. בשנת [[2009]] הוקמה גדר מצפון-מערב לכפר אשר מפרידה את הכפר מיתר שטחי בי של הרשות הפלסטינית, גדר שהוגדרה כזמנית עד שתיבנה גדר ההפרדה בתוואי שאושר ב-2006{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|כפר פלסטיני הצמוד לי-ם נכלל ממערב לגדר ההפרדה|1.1273506|29 ביולי 2009}}}}.
 
בשנת [[2009]], הוחלט בעקבות מחאות גופים ירוקים ותושבי מבשרת ציון, כי תוואי [[קו הרכבת המהיר לירושלים]], אשר תוכנן תחילה לעבור בשטחי ישראל שבגבולות [[הקו הירוק]], יעבור במנהרה מעבר לקו הירוק. לצורך כך הופקעו מהכפר כ-20 דונם למטרת מנהרה שבה תעבור הרכבת. כמו כן עוד 30 דונם יופקעו לצורך הקמת כביש גישה ושטח התארגנות להקמת [[מסילת רכבת]] אשר לאחר סיום הבניה ישוקמו ויחזרו למצבם המקורי{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|ישראל הפקיעה 50 דונם מכפר פלסטיני לטובת הרכבת מתל אביב לירושלים|1.1235545|17 בדצמבר 2010}}}}.