לוויין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliran t (שיחה | תרומות)
שורה 101:
{{ערך מורחב|לוויינים ישראליים}}
 
כיום פועליםפועלות בעולם כ-70 סוכנויות חלל ונבנים לוויינים במדינות רבות (למעלה מ-65 מדינות מחזיקות בבעלות על לוויינים או שותפות בבניית לוויינים), וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי הלוויינים, אם כי עד כה רק ל-12 מדינות, ובהן [[ישראל]], יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל{{הערה|לפי הסדר: ברית המועצות, ארצות הברית, צרפת, יפן, סין, אנגליה, הודו, רוסיה, אוקראינה, ישראל, איראן, צפון קוריאה, קוריאה הדרומית}} (אמנם יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל של כחצי טונה במשקל מרבי ולמסלולים נמוכים בלבד).
 
ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים. הלוויינים הצבאיים (מסדרת אופק) שוגרו מישראל, (למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס ששוגר עבור ישראל מ[[הודו]]), באמצעות משגר "[[שביט (משגר לוויינים)|שביט]]" שפותח ויוצר בישראל (על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם [[יריחו 2]]), והאזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים (ב[[רוסיה]], ב[[קזחסטן]] וב[[גיאנה הצרפתית]]).