רבי יהושע הגרסי – הבדלי גרסאות

במדרש<ref>מדרש אגדה בובר, ויקרא כא, א; אוצר מדרשים (אייזנשטיין), עשרה הרוגי מלכות, עמ' 447.<br /></ref> מובא מעשה פלאי. שפעם אחתבערב [[יום הכיפורים]] היה ולקחקיבל רבי יהושע הגרסי רשות מרבי עקיבא והלך לו לביתו. באותו לילה, בא אליו [[אליהו|אליהו הנביא]] וגילה לו שרבי עקיבא מת, מיד. הלכו שניהם כל הלילה עד שהגיעו לבית האסורים, ומצאוהו פתוח וכל השומרים ישנים. הוציאו משםהשניים את גופת רבי עקיבא. אגברבי כךיהושע חידשהתפלא מדוע אליהו לרביאוחז יהושע הגרסיבגופה, שאףוהרי שהואהוא [[כהן|כוהן]] מותר[[טומאה לווטהרה|ואסור לשאתלהיטמא אתלמתים]]! גופתהסביר רבי עקיבא, כיאליהו איןשאין טומאה לצדיקים.

השניים לקחו את גופת רבי עקיבא לקחו השניים ל"אפריון של קיסר", "ירדו שלשה מדרגות ועלו שלשה מדרגות ומצאו מערה שהיה בה מטה וכסא ומנורה, נתנוהו על המטה והיו יוצאין". נשא רבי יהושע את עניו וראה מטה אחרת נאה הימנה ולא הסכים לצאת מהמערה עד שאליהו יגלו לו למי היא מיועדת. ענה לו אליהו שהיא מיועדת ל[[קווינטוס טיניאוס רופוס#%D7%90%D7%A9%D7%AA%D7%95 %D7%A9%D7%9C %D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1|אשתו של טורנוספורוס]] הרשע, על כל הטובה שעשתה עם רבי עקיבא כשהיה חבוש בבית האסורים. ומסים המדרש שכשיצאו מן המערה, נסתם פיהו והודו ושבחו למי שאמר והיה העולם. וכששבו, אמר אליהו לרבי יהושע הגרסי: "לך אמור לחכמים שילמדו לתלמידהם כי אין טומאה לצדיקים". המעשה הזה הוכנס למדרש "[[אלה אזכרה]]" על עשרת הרוגי מלכות בקשר [[s:מדרש_אלה_אזכרה#%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_(%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA)|למות רבי עקיבא]].