פרסום – הבדלי גרסאות

בהיותה של הפרסומת טקסט המבקש ליצור שינוי מכוון בנמען (שימור או שינוי [[מודעות]], [[רגש|רגשות]], [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] ו[[התנהגות]]) ומוצר תרבות שהחשיפה אליו הולכת וגוברת עם התקדמות ה[[טכנולוגיה]], קיים דיון ער בקשר שבין פרסום ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ובשאלה האם וכיצד פרסום מזיק או מועיל ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=Gerard J. Tellis & Tim Ambler|שם=The SAGE handbook of advertising|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=2007|מו"ל=Sage}}</ref>.

אחת הטענות כלפי הפרסומת היא שפרסומת אינה מציגה את ה[[מציאות]] כפי שהיא, אלא מעצם טבעה ומטרותיה מקדמת [[מציאות]] שאליה צריך לשאוף שהיא לרוב "ריאליזם קפיטליסטי" <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael Schudson|שם=Advertising as capitalist realism|כתב עת=Advertising & Society Review|שנת הוצאה=2000|קישור=http://www.trinityhistory.org/AP/Advertising%20as%20Capitalist%20Realism.pdf}}</ref>. על פי גישה זו הפרסומת מציגה בפנינו תמונת ראי מעוותת <ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Richard W. Pollay & Katherine Gallagher|שם=Advertising and cultural values: Reflections in the distorted mirror|כתב עת=International Journal of Advertising|עמ=359-372|כרך=(4)9|שנת הוצאה=1990}}</ref>. מנקודת המבט של גישה זו, חזרתיות הפרסומת, מטרתה לשכנע,. התמקצעות ה[[שיווק]] והעוצמה הכלכלית העומדת מאחורי תעשיית הפרסום יוצרים מצב בו הפרסומת היא מוצר תרבותי רב השפעה. מלבד עידוד הצופה לשנות את כוונות הצריכה שלו כלפי ה[[מוצר]], מאפייני הפרסומת אורגים לתוכה למידה אידיאולוגית של ערכים. לדוגמא, הפרסומת המסחרית עושה שימוש ב[[סטריאוטיפ|סטראוטיפים]] חברתיים ו[[סמל|סמלים]] רבי עוצמה כדי להקל על הנמען להבינה. בעקבות אופיו הפשטני של הטקסט, עשויה הפרסומת לטפח ולקדם ערכים כגון [[אפליה מינית|סקסיזם]], [[גזענות]] ואף להשחית סמלים פוליטיים ודתיים של ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] <ref name=":0" />.