שירו אישיאי – הבדלי גרסאות

לא נותרו ניצולים מיחידת 731. ב-1945, עם התקרבות הצבא האדום לבסיס היחידה, הורה אישאיי על הריגת 150 הניצולים שהיו באותה עת בבסיס היחידה והשמדת מסמכים. אישיאי לא הועמד לדין על מעשיו; הוא חתם עם ארצות הברית על הסכם אי-העמדה לדין וחסינות תמורת שיתוף הממצאים המחקריים והרפואיים יקרי הערך שבידיו. ב-[[6 במאי]] [[1947]] כתב [[דאגלס מקארתור]] ל[[וושינגטון די.סי|וושינגטון]] שניתן להשיג מידע נוסף, אף הצהרות מפי אישיאי עצמו, על ידי הבהרה שהמידע יסווג כמידע מודיעיני ולא ישמש כראיה במשפטי פשעי המלחמה{{הערה|Gold, עמ' 109.}}.

 

 

==ראו גם==