קאסטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 24:
 
יש הרואים גם ב[[יהדות]] חלוקה דמוית קאסטות: בתחילה [[כהן|כהנים]], [[לוי (יהדות)|לויים]] ויתר [[שבטי ישראל]].
הבחנה זה קשה לאור מעמדו ההלכתי של שבט לוי, השבט היחיד שמחוסרהמחוסר נחלה ומתבסס על תרומות ומעשרות מצד בני ישראל.
הכהנים המצרים לעומת זאתשבט לוי החזיקו נכסים רבים וצברו כוח רב עד שיוסף ופרעה לא מלאימיםהלאימו להם את האדמותאדמותיהם יחד עם כל תושבי מצריים (בראשית פרק מ"ז).
בנוסף ההלכה היהודית אומרת שכהן לא רשאי להחזיק בשני כתרים (רמב"ם), כתר כהונה או כתר מלכות. לכן נראה שקשה לטעון ששבט לוי מדורג במקום גבוה יותר משאר העם.
 
לאחר [[שיבת ציון]] הגדיר [[עזרא הסופר]] סך של עשר קבוצות ([[עשרת היוחסין]]), כולל זכויות כל קבוצה ולמי מותר לשאת את מי. הסיבה לצעד זה של עזרא נבעה מכך שבעלי היוחסין לא רצו לעלות לארץ ישראל ורק דלת העם (פשוטי העם, ללא היחוס) רצתה לעלות לארץ ישראל. על מנת למנוע נישואים האסורים על פי ההלכה הגדיר עזרא קבוצות שונות. לדוגמא אסופי - תינוק שנמצא לבדו ואין יודעים מי אביו ואמו.
 
רוב הקבוצות לא מעבירות את האיסורים עליהן לדור הבא חוץ מקבוצת הממזרים שההלכה אומרת שעד דור עשירי ממזרי לא יבוא בקהל ה'. יוצאי דופן נוספים הם עמוני ומואבי שהתורה כותבת עד דור עשירי לא יבואו בקהל ה. עם זאת גם לגביהם האיסור הוא לא גנטי ולא עובר בתורשה משום שעמונית ומואבית רשאים לבוא בקהל ה' (רות המואביה).
 
בנוסף, איסורי החיתון אינם מצביעים על חסרונו הרוחני של האדם ("ממזר תלמיד חכם עדיף מכהן עם הארץ" וכן "עדיף ישראל תלמיד חכם מכהן עם הארץ")