פרנציסקה ברוך – הבדלי גרסאות

את הכשרתה בעיצוב גרפי ו[[קליגרפיה]] עשתה באקדמיה הלאומית לאמנויות ב[[ברלין]]. בתחילת דרכה עסקה בעיקר ב[[עיצוב תעשייתי]], ועבדה בעיצוב של צלחות [[חרסינה]] ו[[פורצלן]] עבור [[בית חרושת]] מוביל שעם לקוחותיו נמנה גם [[מלך גרמניה|בית המלוכה הגרמני]]. בשנת [[1920]] זכתה בפרס עיצוב עבור עבודתה לעיצוב צלחות [[חג המולד]] של בית המלוכה. לאחר מכן עבדה אצל אדווין רדסלובּ (Redslob; {{גר|Edwin Redslob}}), היועץ האמנותי של [[הרייך הגרמני]] {{אנ|Reichskunstwart}} בשנים 1920–1933. תפקידו של רדסלוב היה פיקוח על העיצוב הגרפי עבור הממשל. בין משימותיה בשירות הרייך היו עיטורים לרגל ביקור [[אמאנאללה ח'אן]] מלך [[אפגניסטן]], שהיה האישיות המלכותית הראשונה שביקרה בגרמניה לאחר [[המהפכה הגרמנית|המהפכה]] והדחת [[קיסר גרמניה]].

 

 

ברוך פנתה לממונה בבית יציקת האותיות "ברטהולד" על הפקת אותיות עבריות, ומסרה לו את האותיות שעיצבה עבור ההגדה. האותיות נחתכו, נוצקו בעופרת ופורסמו בשם "סת"ם" (על בסיס האות עוצבו הגופנים "רמב"ם" ו"רחל", אות דקה שלא התאימה ל[[דפוס]] המסורתי ולכן נגנזה בשעתה, בה מודפסים כמה מספרי הוצאת [[אבן חושן]]). היא עיצבה אות נוספת המבוססת על האות האשכנזית מאותה תקופה: המזרחן [[ליאו אריה מאיר]] הוא שהזמין אות זו הקרויה "מאיר-ברוך". ב[[שנות השישים]] נוצקה האות בבית היציקה של [[משה שפיצר]] "אותיות ירושלים". האות לא הייתה פופולרית, ונמכרו רק כמויות קטנות ממנה.