טוביה קושניר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
==הנצחתו==
[[קובץ:Colchicum tuviae 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[סתוונית טוביה]] בפריחה ב[[באר שבע]]]]
על שמו של טוביה קושניר נקראת "[[סתוונית טוביה]]" (''Colchicum tuviae'') – מין מיוחד של [[סתוונית]], ה[[מין אנדמי|גדל רק]] ב[[מדבר יהודה]], צפון [[הנגב]] וצפון [[סיני]]. הפרח בהיר ואבקניו כהים, בצבעי ירוק ארגמן{{הערה|1=[[:commons:Category:Colchicum tuviae|סתוונית טוביה]] ב[[ויקישיתוף]]; {{צמח השדה|219|סתוונית טוביה}}; {{צמחיית ישראל|COLTUV|סתוונית טוביה}}.}}. גם [[אירוס עוזיהו]] (''Iris regis-uzziae''), צמח נדיר הדומה ל[[אירוס ארצישראלי|אירוס הארצישראלי]] המצוי בנגב ולא גדל מחוץ לארץ ישראל, נקרא בעבר "אירוס טוביה".{{הערה|1={{צמח השדה|685|איריס טוביה}}; {{צמחיית ישראל|IRIREG|אירוס טוביה}}.}} בשנת 1943 אסף טחב שהוגדר בשנת 1955 בשם ''Ephemerum sessile var. Kushniri''. בשנת 1947 אסף בחרמון נימפית מהמין ''Polygonia c-album'' היתה זו הפעם היחידה שנמפית זו נמצאה בחרמון, [[דובי בנימיני]] קבע את שמה העברי [[נימפית טוביה]].
 
בשנת [[1959]] פרסם אביו, שמעון קושניר, את הספר "בדמדומי בוקר", שאותו [[הקדשה (ספר)|הקדיש]] לבנו,{{הערה|{{מעריב|[[דוד לאזר|ד. ל.]]|מעט לעט: אב ובנו|1959/05/22|01300}}.}} וב-[[1970]] כתב את "האיריסים עודם פורחים", קורות לחימתם ונפילתם של הל"ה בהדגשת דמותו של טוביה. הסופרת [[דבורה עומר]] כתבה עליו ביוגרפיה לבני הנעורים בשם "סערה באביב" (1987).