שלושת סימני הקיום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: '''שלושת סימני הקיום''', שלעיתים מכונים גם '''חותמות דהרמה''', הם שלושה מאפיינים שלפי המסורת ה[[בודהיזם|בוד...
 
הרחבה
שורה 1:
'''שלושת סימני הקיום''', שלעיתים מכונים גם '''חותמות דהרמה''', הם שלושה מאפיינים שלפי המסורת ה[[בודהיזם|בודהיסטית]], מסמנים את כל התופעות ([[דהרמה|דהרמות]]). הסימנים הם [[דוקהה]] (סבל), [[אניקה]] (ארעיות) ו[[אנטה]] ("אין-עצמי").
 
לאחר זמן רב של [[מדיטציה]] הגיע ה[[בודהה]] למסקנה כי כל דבר בייקום הפיזי (יחד עם כל דבר ב[[פנומנולוגיה]] של ה[[פסיכולוגיה]]) מסומן על ידי שלושת המאפיינים האלה:
 
* '''[[דוקהה]]''' או חוסר היכולת להביא לשביעות רצון. אין שום דבר בייקום הפיזי או אפילו בתחום הפסיכולוגי שיכול להביא שביעות רצון עמוקה וממושכת.
* '''[[אניקה]]''' או ארעיות. דבר זה מתייחס לא רק לעובדה שכל הדברים המותנים מפסיקים בזמן כשלהו מלהתקיים, אלא גם לכך שכל הדברים המותנים הינם במצב מתמיד של זרימה. (תארו לעצמכם עלה הגדל על עץ. הוא מת ונושר מהעץ אבל יוחלף במהרה על ידי עלה חדש).
* '''[[אנטה]]''' העדר עצמי. האישיות האנושית, "נשמה" או עצמי, הוא כינוי נפוץ למצרף של מרכיבים פיזיים ופסיכולויים, שכל אחד מהם נמצא במצב תמידי של זרימה; אין ליבה מרכזית (או מהות).
 
לעיתים קרובות מוזכרת חותמת דהרמה רביעית:
*[[נירוואנה]] היא שקט. נירוואנה היא ה'גדה השניה' מול ה[[סמסרה]].
 
[[קטגוריה:מונחים בבודהיזם]]