יוסף חיים ברנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בעבודה - הרחבת יצירתו
יצירתו. יוסף אבן
שורה 82:
בשנת [[1900]] התפרסם סיפורו הראשון, [[פת לחם]], בכתב העת '[[המליץ]]'. באותה שנה יצא לאור ב[[ורשה|וורשה]] ספרו [[מעמק עכור]] - אוסף סיפורים על עלובי החיים בעיירה היהודית של סוף המאה. בסיפורים אלה בולט ריאליזם מגמתי.
הרומן [[בחורף]] (שברנר הסתייג מהגדרתו כרומן) החל להתפרסם בשנת 1903, בחלקים, בעיתון [[השילוח (כתב עת)]]. שם גם התפרסם הרומן השני של ברנר, '''מסביב לנקודה''', בשנת [[1904]].{{הערה|[[אניטה שפירא]], '''ברנר - סיפור חיים''', תל אביב: [[עם עובד]], 2008. עמ' 68–69, 71.}}
 
יצירתו של ברנר מבוססת על שני מרכיבים עיקריים; מצד אחד קיים אדם צעיר בשנותיו אך זקן במחשבותיו, בעל ביוגרפיה שהיא די משותפת עם לכלל גיבוריו. זהו בחור ש[[יציאה בשאלה|התפקר]] ומחפש דרך חדשה בעולם שאינו מאיר פנים אליו. הוא נידון למצוקה כלכלית, מחלות ונדודים. אישיותו מורכבת מניגודים, אין הוא שלם עם עצמו ועם המציאות החדשה והמכוערת שאיתה הוא מתמודד. נושא היצירה של ברנר הוא תמיד המפגש שבין גיבור כזה ועולם מכוער ואכזר.<ref>יוסף אבן, '''אמנות הסיפור של י.ח. ברנר,''' מוסד ביאליק, 1977<br /></ref>
 
 
 
 
 
סיפוריו של ברנר יכולים להיראות כהיפוכם הגמור של סיפורי ידידו שופמן - אם שופמן מבליט את מלאכותיותם המסוגננת של סיפוריו, ברנר מבקש ליצור את הרושם שהדברים הם תיעוד אמיתי, וידוי אוטוביוגרפי, ולא יצירת אמנות.