יוסף חיים ברנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←יצירתו: ס. יזהר |
←יצירתו: החיים |
||
שורה 91:
במלאת חמישים שנים למותו של ברנר ביקשה [[הלית ישורון|הלית קתמור]] ממספר סופרים ואנשי תרבות לכתוב את חוות דעתם על ברנר.<ref>[[הלית ישורון|הלית קתמור]], "[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=LMRV%2F1971%2F04%2F30&id=Ar00603&sk=13FC91B2 מה אומר לך ברנר]?", [[למרחב|'''למרחב''']], 30 באפריל 1971</ref> ס. יזהר התרשם מאוד מהאמת וחוסר הזיוף ביצירתו. {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברנר כמו נזיר שיוצא לחיים מבלי למעול בעצמו. גוש אבן שאיננו סובל סיתות, שמבקש להישאר חשוף, שלא יארגנו לו את העוצמה, את הגושיות. ברנר האפיקורס, הראשון שידע להתנתק מהאיזמים למינהם. הראשון שדיבר אמת. לפעמים היה שיכור לדבר אמת}}
ברנר סוגד לחיים עצמם, לויטאליות שלהם, ועל אף כל לבטיו וקשייו, יש לו תיאבון אדיר לחיים. "נחוץ שהאנשים הקרובים יחיו, יהיו בריאים, שבעים, מרוצים, מאושרים; שכל החושים יפעלו, יהנו, יתענגו; שנהר אהבה בריאה, עדינה, גופנית-נפשית, יושיבך על שפתו; שילדים בריאים ועליזים יתעלסו בגנך, שיהיה תוכן,'''“תוכן-החיים המצוי”,''' שבלעדיו אין תוכן… אבל גם אם אין סיבה לשמוח, כי אם רק לבכות, אם מום נתנו בך החיים ושִלְיָתָם נהפכה לך על פניך, אם אוצרות-החיים חתומים לפניך, ואז רע, רע, רע, ואין לך מנחם – הנה גם אז החיים, חייך, טובים. בחיקם תשכב גם אז, ודבר אין לך חוץ מהם, ואתה דע להוקירם, לברכם ולאהבם – – – כלומר, לא “דע!”. איני מורה; אבל אני – אני יודע להודות גם על המעט שניתן לי, ובזה אשרי…
| |||