ויקיפדיה

רמת רחל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, הסרת קישור פרסומי, תיקון כיווניות הערת שוליים, ויקישיתוף בשורה, תיקון קישור
שורה 22:
קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת [[1926]] על ידי חברי [[גדוד העבודה]] על שם [[טרומפלדור]], עולים מ[[ליטא]] ומ[[רוסיה]]. גרעין המייסדים השתייך לפלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]] שהקים [[יצחק שדה]] ב[[א' בכסלו]] [[תרפ"ב]] דצמבר [[1922]]. חברי הפלוגה ראו את עצמם חיל חלוץ של האומה בארצה, רובם היו [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] ואף [[קומוניזם|קומוניסטים]]. הם התגוררו ברחבי העיר במחנות ובבתים שכורים ועסקו במגוון עבודות מזדמנות, כולל [[חציבה|חציבת]] [[סלע]]ים ובניית בתים בשכונות [[גבעת שאול]], [[רחביה]], [[בית הכרם]] ו[[הרובע היהודי]] בעיר העתיקה. בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים, התפורר גדוד העבודה; חלק מחברי פלוגת ירושלים עלו להתיישבות בקרקעות מדרום לעיר ירושלים, שנרכשו מהכנסייה היוונית אורתודוקסית, וקראו ליישובם רמת רחל. בהקמת הקיבוץ סייעה [[קרן היסוד]] והוא הוקם על אדמות [[הקרן הקיימת לישראל]]. השם שנבחר לקיבוץ מתייחס לקרבת הקיבוץ ל[[בית לחם]], שם קבורה, לפי המסורת, [[רחל אמנו]]. בשל כך יצר האמן [[דוד פולוס]] במתנה לחברי הקיבוץ פסל [[ברונזה]] המציג את רחל אמנו כבת [[איכר]]ים [[סלאבים|סלאבית]], האוחזת בידה האחת ב[[לפיד]], ואילו ידה השנייה מגוננת על ילדיה הקטנים, החוסים תחת גלימתה המתנופפת.
 
ב[[פרעות תרפ"ט]] ([[1929]]) הקיבוץ ננטש, ונשרף כליל על ידי פורעים ערבים, יושבי הכפרים הסמוכים אליו. בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] שבו החברים ובנו הכול מחדש: הוקמו [[בית ספר יסודי]], [[גן ילדים]] ובית תינוקות, נבנו [[רפת]], מכבסה ו[[מאפייה]]. את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של [[תנועת נוער]] וחברים נוספים שהצטרפו. הקיבוץ עמד איתן בהתקפות במהלך [[המרד הערבי]]. באירועי [[השבת השחורה]] נעצרו כ-70 חברים על ידי הבריטים, ונכלאו לזמן מה ב[[רפיח]].
{{הפניה לערך מורחב|קרב רמת רחל}}
הקיבוץ נחרב בשנית עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]]. במהלך המלחמה עבר ה[[קיבוץ]] מיד ליד בין שלושה כוחות: [[צבא מצרים]], [[צבא ירדן]] ו[[ההגנה]], אשר תוגברה בכוח [[אצ"ל]]. בתום חמישה ימי קרבות קשים, נמנו בצד הישראלי כ-35 הרוגים (מתוכם 14 חברי קיבוץ) ו-84 פצועים, כשליש מהם מן הקיבוץ. כלומר, כמחציתם של הלוחמים בקיבוץ נפגעו. אולם בסוף המלחמה נותרה רמת רחל בשטח ישראל. קו [[שביתת נשק|שביתת הנשק]] שנקבע בין ישראל לירדן ב-[[1949]] הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר מעבר קטן לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה.
שורה 28:
תחילה הדעות היו חלוקות אם לחדש את ההתיישבות בקיבוץ, אך ההחלטה הסופית הייתה חיובית, והקיבוץ הוקם מחדש ב-1951. בעת [[הפילוג בקיבוץ המאוחד]], בחר הקיבוץ בהשתייכות ל[[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]. הפלג האחר הצטרף לקיבוץ [[עין כרמל]].
 
ביום א', [[י"ח בתשרי]] [[תשי"ז]] ([[23 בספטמבר]] [[1956]]), נערך באתר החפירות הסמוך לקיבוץ סיור מטעם הכינוס הארצי ה-12 של [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] בירושלים. במהלך הסיור נורתה אש [[מקלע]]ים ו[[נשק קל]] מעמדת [[הלגיון הירדני]] על הגבעה שממזרח ל[[מנזר מר אליאס]]. מהאש נהרגו ארבעה, בהם ה[[אדריכל]] וה[[ארכאולוג]] [[יעקב פינקרפלד]], ורבים נפצעו.{{הערה|1=[[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]], "סמל הכינוס מגואל בדם", '''[[עת־מול]]''', 187, ([[2006]]), עמ'עמודים 26-28.}}{{הערה|מולה כהן:לתת ולקבל-פרקי זכרונות אישיים, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2000}} הגבעה ממנה נפתח האש זכתה לשם "[[גבעת הארבעה]]".{{הערה|זמן-מה לאחר האירוע נפטר מפצעיו אדם נוסף שנפצע בה, כך שלמעשה סך כל ההרוגים מהתקרית הגיע לחמישה.}}
 
ברמת רחל הוקמה מועצה מקומית. בשנת [[1963]] בוטלה המועצה המקומית והקיבוץ הוכלל ב[[מועצה אזורית הרי יהודה]],{{הערה|{{מעריב||השר ביטל המועצה המקומית רמת רחל|1963/07/17|01411}}}} אשר בהמשך הוכללה ב[[מועצה אזורית מטה יהודה]].
שורה 37:
===חפירות בשנות השלושים===
החפירות הראשונות, מטעם [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], נערכו על ידי [[בנימין מזר]] ו[[משה שטקליס]] בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים.{{הערה|{{דואר היום||החפירות ברמת רחל|1931/02/03|00401}}}}{{הערה|{{דבר||בעניין חפירות רמת רחל, משה שטקליס|1934/11/09|00302|מכתב למערכת}}}}{{הערה|{{דבר||תשובה בעניין החפירות ברמת רחל, בנימין מייזלר|1934/11/13|00306|מכתב למערכת}}}} בחפירות נמצאה ברמת רחל מערת קבורה מ[[ימי בית שני]], ובגבעת אליהו הסמוכה נמצאו שרידי עיר אותה זיהו עם נטופה המקראית,{{הערה|{{דואר היום||האסיפה השנתית של החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה|1932/04/06|00300}}}} זיהוי שלא מקובל היום.{{הערה|[http://primage.tau.ac.il/libraries/theses/arc/002310105.pdf מהר לארמון: תהליכים בעיצוב האתר]}}הגבעה מצויה על קו פרשת המים הצר (בין [[נחל דרגה]] ו[[נחל רפאים]]) המוביל מירושלים לבית לחם וחברון, זהו צוואר בקבוק טופוגרפי על נתיב [[דרך האבות]], ולכן גם נקודה אסטרטגית לבנית מצודה ומרכז שלטוני.
 
===חפירות בשנות החמישים והששים===
בשנות החמישים החל לחפור במקום [[יוחנן אהרוני]]. בחפירות
בשנים [[1959]] -[[1962]] נתגלו שכבות מכמה תקופות. הממצאים החשובים ביותר שייכים ל[[ארמון|מצודה]], שיוחסה על ידי אהרוני לאחד מ[[מלכי יהודה]] האחרונים, בזמן שהיו [[וסאל]]ים ל[[אשור]] ול[[בבל]]. המצודה ממוקמת על גבעה בסמוך לקיבוץ ומתוארך על ידי החופר למאות ה[[המאה ה-8 לפנה"ס|שמינית]]-[[המאה ה-7 לפנה"ס|שביעית]] לפני הספירה. אהרוני זיהה את המקום כבית הכרם, אחד המקומות שבהם הדליקו משואות בסוף [[ימי בית ראשון]]:
:"העיזו בני בנימין, מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר, ועל-בית הכרם שאו משאת" ({{תנ"ך|ירמיהו|ו|א}})
 
===חפירות בשנות האלפיים===
משנת [[2004]] חוקר את האתר הארכאולוג [[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]] ומשלחת ישראלית-גרמנית. התברר שלמצודה/ארמון שלושה שלבי בנייה עיקריים, והיא שימשה כמרכז שלטוני מבוצר שבו משולב ארמון (בשלב הביניים) מאז שלהי [[ממלכת יהודה]]. את הקמת המצודה משייכים החוקרים לאחד ממלכי יהודה הווסאלים, אולי [[יהויקים]]. המצודה הייתה מוקפת חומת סוגרים, עם שער כניסה מזרחי ומנהרת סתרים בחלק הצפוני. מרכז המצודה כלל רחבה מרוצפת [[קירטון]] כתוש, ומסביבה חדרים בנויים באבני גזית וכותרות פרוטו איאוליות. בשלב שני הוסבה המצודה למרכז שלטוני של הפחוה הבבלית, ובשלב השלישי מרכז שלטוני מהודר של פחוות "יהד" הפרסית (נתגלו כאן טביעות "יהד" רבות). לצידי המגדל המערבי של הארמון נחשף גן עם טרסה מפולסת, מצופה אדמת גן ומערכת בריכות וצינורות שעוצבו לנוי. בדיקת פולן (אבקת פרחים) שהשתמר בטיח הברכות הצביעה על [[פרדס]] עם עצי [[ארז]], [[אגוז מלך]] ואפילו [[אתרוג]].{{הערה|1=יובל גדות, [http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=863179 שיחה] בתוכנית [[לונדון את קירשנבאום]], 2012-02-06}} ליפשיץ מציע שלפי הסגנון והיכולת הטכנית שמתגלים בממצאים, הארמון הוא בחלקו מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל]].{{הערה|1=רן שפירא, [http://www.masa.co.il/article/2512/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9Fהארמון-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%AAברמת-%D7%A8%D7%97%D7%9Cרחל/ הארמון ברמת רחל], אתר [[מסע אחר]]}}
 
===ממצאים ייחודיים===
ברמת רחל נמצאו יותר ממאה [[חותם|חותמות]] מן הסוג הידוע בשם "[[חותמות למלך|למלך]]", חותמות הטבועות על כדי אחסון (פיטסים), המיוחסים לשכבת הבנייה הראשונה באתר. [[יגאל ידין]] הציע כי רמת רחל היא "ממשת", אחד מארבע הערים מ[[חותמותמחותמות למלך]]. שאר המקומות המזוהים: "[[זיף]]", "[[חברון|חברן]]", ו"[[שוכה]]". החותמות מעידות על כך שהמקום היה פעיל כמרכז אדמיניסטרטיבי של [[ממלכת יהודה]], טרם בניית הארמון. בין הממצאים החשובים שנתגלו באתר ניתן לציין חמש כותרת פרוטו-איאוליות, היחידות שנתגלו באזור ירושלים, למעט אחת שהתגלתה בעיר דוד ואחת בעין ג'ויזה. ממצא זה מעיד כי האתר מקורב מבחינה [[ארכיטקטורה|ארכיטקטונית]] וארכאולוגית לבנייה ה[[פיניקים|פיניקית]].
 
עוד חשף אהרוני באזור מכלול מבנים ובית מרחץ גדול מן [[המאה ה-3]]. בבית המרחץ נמצא מספר רב של לבנים ועל חלקן [[טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס]]. כמה מן הלבנים התגלו באתרן ברצפת בית המרחץ.{{הערה|1=Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 4, 24-27, Fig 5,16, 19 PLS. 18,22; Antonia Ciasca, 'A Hypocaust at Ramat Rahel', in Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 69-72, Fig. 5, 16, 19; Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1961-1962, Rome 1964, p 14-17, 38-41, 121
|שמאל=כן}} כמו כן נמצאה באתר בולה של הקיסר [[אדריאנוס]],{{הערה|1= פרחי יואב ועודד ליפשיץ, בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל, חידושים בחקר ירושלים, 10, (2009), עמ'עמודים 169-174‬169–174 ; Y. Farhi, 'Roman Imperial Lead Sealing from Ramat Ra el Excavations', ZPE, 170, pp. 295–298}} טביעות רוזטה חשמונאית על ידיות כדים, מערת מקווה וכן מטבע מתקופת [[בר כוכבא]].{{הערה|1= D.T. Ariel, A Survey of the Coins in Jerusalem (until the end of the Byzantine Period), Liber Annuus, 32, (1982),pp. 293|שמאל=כן}}
 
ב[[קולומבריום]] הדרומי נחשף מטמון של 15 שקלים [[צור (לבנון)|צור]]יים שכנראה היו קשורים למס [[מחצית השקל]].
שורה 62 ⟵ 64:
 
==ראו גם==
* [[מנזר מר אליאס]]
* [[גבעת המטוס]]
* [[הקתיסמה]]
* [[גבעת הארבעה]]
 
== לקריאה נוספת ==
* בן-ציון ונסקי (אשל), העשור לקיום פלוגת ירושלים (1921 - 1931), בתוך: '''גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור''', תל אביב: [[הוצאת מצפה]], תרצ"ב.
* [[זאב וילנאי]], '''[[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל]] אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל''', [[עם עובד]], 1980, עמ' 7590 -עמודים 7601.7590–7601
* [[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]], מנפרד אומינג, יובל גדות, בנימין ארובס וגלעד צינמון, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=420&mag_id=111 רמת רחל - 2005], '''[[חדשות ארכאולוגיות]]''', 118, 2006.
* עודד ליפשיץ, יובל גדות, בנימין ארובס ומנפרד אומינג, "רמת רחל וצפונותיה", '''[[קדמוניות]]''', 138, 2009, עמ'עמודים 58–77.
* עודד ליפשיץ, יובל גדות, בני ארובס ומנפרד אומינג, "מה לוחשות האבנים? רמת רחל 3000 שנה של היסטוריה נשכחת", יד בן צבי, ירושלים, 2014
* פרחי יואב ועודד ליפשיץ, "בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל", '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''', 10, (2009), עמ' 169עמודים -174‬.169–174
<div style="direction: ltr;">
*Ahroni, Y., '''Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960''', Rome 1962
*Ahroni, Y., '''Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1961-1962''', Rome 1964
*O. Lipschits, M. Oeming, Y. Gadot, B. Arubas and G. Cinamon, [http://www.tau.ac.il/~rmtrachl/RR2005.pdf Ramat Rahal 2005], '''[[Israel Exploration Journal]]''', 56, (2006), pp. 227–235.
*O. Lipschits, M. Oeming, Y. Gadot and B. Arubas, [http://www.tau.ac.il/~rmtrachl/images/2009-1%2001-Lipschits-Israel Exploration JournalT.pdf The 2006 and 2007 Excavation Seasons in Ramat Rahel], '''Israel Exploration Journal''', 59, (2009), pp. 1-20
</div>
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Ramat Rachel}}
*[https://www.ramatrachelhomee.co.il/רמת-רחל/ מלוןקיבוץ רמת רחל], באתר הבית
* חגי בר שלום, [http://haggai.tripod.com/~haggai/Tours/ramat_rahel.html רמת רחל ואתריה]▼
* {{nrg|דובי זכאי|העצים התלויים|439/491|23 ביוני 2006|55|1}}▼
* [http://www.krr.co.il אתר קיבוץ רמת רחל]
* {{הידען|אוניברסיטת תל אביב|ברמת רחל נחשף מרכז מנהלתי מימי מלכותו של המלך חיזקיהו|hezekiah-beurorcratic-center-found-in-ramat-rachel-1008092|10 באוגוסט 2009}}▼
* {{ynet|יעל לרנר|בילוי חורפי בקיבוץ כמו של פעם בירושלים|5066501|5 בינואר 2018}}▼
* {{מעריב אונליין|מיטל שרעבי|החיים זה כן קיבוץ: רמת רחל מציע הרבה יותר מקרבה לירושלים|lifestyle/travel/Article-627989|16 במרץ 2018}}▼
* [http://www.tau.ac.il/~rmtrachl/index.html אתר משלחת החפירות ברמת רחל] {{אנגלית}}▼
*{{רשות העתיקות||14902}}
▲* חגי בר שלום, [http://haggai.tripod.com/~haggai/Tours/ramat_rahel.html רמת רחל ואתריה]
▲* {{nrg|דובי זכאי|העצים התלויים|439/491|23 ביוני 2006|55|1}}
▲* {{הידען|אוניברסיטת תל אביב|ברמת רחל נחשף מרכז מנהלתי מימי מלכותו של המלך חיזקיהו|hezekiah-beurorcratic-center-found-in-ramat-rachel-1008092|10 באוגוסט 2009}}
▲* {{ynet|יעל לרנר|בילוי חורפי בקיבוץ כמו של פעם בירושלים|5066501|5 בינואר 2018}}
▲* {{מעריב אונליין|מיטל שרעבי|החיים זה כן קיבוץ: רמת רחל מציע הרבה יותר מקרבה לירושלים|lifestyle/travel/Article-627989|16 במרץ 2018}}
▲* [http://www.tau.ac.il/~rmtrachl/index.html אתר משלחת החפירות ברמת רחל] {{אנגלית}}
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/רמת_רחל"