עקיבא איגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) ←בתרבות הישיבתית: לא מוכר ומיותר |
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) ←יחסו לתנועת החסידות וראשיה: בהנחה שזה נכון זה כמובן לא אומר כלום |
||
שורה 384:
<center>{{ציטוט|תוכן=ה[[שולחן ערוך]] מ[[הגר"א מווילנה]] היו בין ספרי דבי רב, וגם [[ספר התניא]] מהרב מלאדי {{מונחון|נ"ע|נוחו עדן}}. ואם גם ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך מהרב]] היה בין ספריו הרבים אין בזכרוני...|מקור=איגרות סופרים, עמ' 56|מרכאות=כן}}</center>
לפני שנת [[תקס"ה]], עוד בהיות רע"א רב במרקיש-פרידלנד, הפיצו החסידים שמועה שהוא נוטה לחסידות או אף הצטרף בפועל לתנועה. הרב [[שלמה זלמן ליפשיץ]] ה"חמדת שלמה" הזים שמועה זו במכתבו לבנו{{הערה|שורות בכתב ידו שרשם על עותק של איגרת ר' [[דוד ממאקוב]] על תולדות המחלוקת עם החסידים שהעביר לבנו, {{ציטוטון|... ועל מה שאמרו שהגאון ר' עקיבא הלך למקום הידוע, הוא שקר וכזב...}}. וילנסקי קובע את זמן העברת האיגרת לשנת תקס"ה, ומסביר את התייחסותו לשמועה שהפיצו החסידים.}}. כתגובת-נגד מצדו השני של המתרס נפוצה השמועה כי רבי עקיבא איגר פרסם איגרת חריפה נגד תנועת החסידות והחסידים. האדמו"ר רבי [[דובער שניאורי]], "הרבי האמצעי", מנהיגה של [[חסידות חב"ד]], במכתבו לאחיינו חתנו ויורשו ה[[צמח צדק]] מ[[לובביץ']], מספר על פגישתו עם רע"א בשנת [[תקפ"ה]]{{הערה|לפי חיים מרדכי פרלוב, ליקוטי סיפורים, ניו יורק תשנ"ב, הפגישה התרחשה בעיירת מרחצאות המרפא הצ'כית מרינבד ([[מריאנסקה לאזנייה]], Mariánské Lázně); אך לדעת ה[[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרף]] וחוקר החסידות [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], (המאירים לארץ: תולדות אדמו"רי בית חב"ד, עמ' 130) הפגישה בין שני האישים הייתה בדרך ל[[קרלסבד]]. וראו: [[יהושע מונדשיין]] (עורך), '''מאמר "אל תצר את מואב"''': מאת מוהר"ר דובער, אדמו"ר האמצעי, נאמר לפני הרב ר' עקיבא אייגר '''בפוזנא''', {{מונחון|פ'|פרשת}} דברים תקפ"ה. ברוקלין נ"י: קרני הוד תורה, תשל"ו. נראה שמדובר בביקור בביתו של רע"א.}}, ולדבריו רע"א הכחיש את יחוס האיגרת המדוברת אליו{{הערה|כך הוא כותב: {{ציטוטון|וסיפרתי לו קצת מפירוד ושנאת-חינם בין מתנגדים לחסידים ע"פ קבלתם מהגאון מווילנא, ושכפי הנראה מעלת כבוד תורתו דורש טוב לכל עמו בשוה, והרים [רע"א] ידיו ואמר: חס ושלום כל ישראל חברים... ושקר הגידו שכתב איזה כתב על חסידים כי אדרבה... ונפטרתי ממנו בשלום ובכבוד גדול}}. ('''בית רבי''' חלק ב, ברדיצ'ב תרס"ב, עמ' 13–14).}}
בארכיון דוד מגיד שבמכון לעמי אסיה שע"י האקדמיה למדעים ב[[סנקט פטרבורג]] (לנינגרד), מצויה חוברת כתבי פולמוס עם החסידות, ובה בין היתר "איגרת ר' עקיבא איגר מפוזנא נגד החסידים". מרדכי וילנסקי, חוקר המחלוקת, בספרו "חסידים ומתנגדים"{{הערה|מרדכי וילנסקי, '''חסידים ומתנגדים''' חלק א', ירושלים: מוסד ביאליק 1970, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת 1990, עמ' 335 ואילך, '''כתבי-פולמוס נגד החסידים בארכיון דוד מגיד בלנינגראד''': איגרותיהם של ר' עקיבא איגר מפוזנא ור' יואל מאמצ'יסלאב נגד החסידים. ראו שם את הנוסח המלא והמוער של האיגרת.}}, משער שזו האיגרת המדוברת עליה נסובה השמועה, ואת כתיבתה הכחיש רע"א בפני הרבי האמצעי מלובביץ'. וילנסקי אף מפקפק על מהימנות יחוסה של האיגרת לרע"א, והוא מעלה השערה כי היא זוייפה כדי לתת פרשנות אנטי-חסידית למסמך אחר בשם "תקנות שקלוב". תאריך המסמך האחר שונה, לדבריו, משנת [[תקמ"ז]] לשנת [[תקס"א]], מאחר שבשנים תק"מ–תק"נ ישב רבי עקיבא איגר בליסא כאברך צעיר ושמו טרם התפרסם חוץ לסביבתו, וממילא אין זה סביר שיחווה דעתו בשאלה ציבורית כלל-יהודית מסוג זה. ואילו בשנת תקס"א, אף שהיה עדיין רבה של מרקיש-פרידלנד הקטנה יחסית לפוזנא - שמו כבר הלך לפניו והגיע גם לפולין ולרוסיה. השערה נוספת היא שהאיגרת נכתבה בשנים מאוחרות מהתאריך הנקוב בה, כתגובה להתפארות החסידים על כך שנכדו של רע"א, רבי [[יהודה לייב איגר]] המכונה רבי לייבל'ה מלובלין, בנו של ר' שלמה, נעשה חסידם של ר' [[מנחם מנדל מקוצק]] ושל ר' [[מרדכי יוסף ליינר]] מ[[איזביצה קויאווסקה|איז'ביצא]], והיה לאדמו"ר חסידי בעצמו{{הערה|וילנסקי, '''חסידים ומתנגדים''' חלק א', עמ' 335 ואילך.}}. בספרו החסידי "תורת אמת" הוא מצטט מדברי סבו, רע"א. מסורות חסידיות מספרות על כך שרבי עקיבא איגר תמך בנכדו לעומת בנו רבי שלמה, שהתנגד למהלכו חריפות ואף נסע לקוצק להחזירו לביתו.
| |||