הבדלים בין גרסאות בדף "אלוהים (יהדות)"

מ
←‏כינויים נוספים: הרחבה לגבי השם המפורש אופן קריאתו המקובל בפה ובכתב וצשמעות ומקורות הכינויים האחרים שצוינו כאן
(←‏פתיח: שחזור)
מ (←‏כינויים נוספים: הרחבה לגבי השם המפורש אופן קריאתו המקובל בפה ובכתב וצשמעות ומקורות הכינויים האחרים שצוינו כאן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
==כינויים נוספים==
ביהדות יש שמות וכינויים רבים לאלוהים, שלפי הפרשנות מבטאים צורות שונות של התייחסויות אליו. דווקא בגלל הגדרת המהות העליונה של מושג האלוהים, אשר לפי התפיסה הדתית נמצא מעבר למושג המילולי האנושי - אין די במושגים בודדים בשפה כדי להכיל את כל מהותו. השם אלוהים משמעותו בדרך כלל "בעל כל הכוחות כולם", וכן הוא מייצג את מידת הדין של האלוהות. השמות העיקריים הנוספים של אלוהים הם:
# '''[[יהוה]]''' - [[השם המפורש]] היה הווה ויהיה. מפאת קדושת השם ועל פי אחד הפירושים לדיבר 'לא תשא את שם ה' אלהיך לשווא' מתוך [[עשרת הדברות]], נוהגים שלא להגות את השם המפורש ואף לא לכתוב אותו. בסידורי תפילה וספרוּת קודש אשכנזיים נהגו לרשום י"י או יְיָ ובסידורי תפילה ולימוד של עדות המזרח נהגו לעטר את השם עם תוספת אותיות אדנ"י. שומרי ההלכה אומרים אדונָי ומשנתקדש גם שם זה הוא יוחד לתפילה וטקסי דת ולצורך מקרים אחרים נוהגים לומר במקומו "השם" ולרשום ה' או ד'.
# '''[[יהוה]]''' - [[השם המפורש]] היה הווה ויהיה
# '''אדני''' - מלשון אדנות, בעלות ו[[השגחה]] על העולם. אדון על הכל
# '''[[אל]]''' ונגזרותיו אלוה ואלוהים -תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם
# '''אל עליון'''
# '''אלוהי האלוהים''' - מייחס לו את העליונות על כל דבר.
# הקדוש ברוך הוא, או בראשי תיבות - הקב"ה. (ב[[ארמית]]- 'קודשא בריך הוא') לפי המחקר ובכל כתבי היד במקורו ביטוי זה כשנאמר בעברית היה "הקודש" או "שם הקודש" ונוסף לו העיטור המקראי "ברוך הוא".{{הערה|1=חז"ל פרקי אמונות ודעות, א. אלימלך אורבך, פרק 7, הוצאת מאגנס, תשכ"ט}}
# מלך מלכי המלכים
# מלך העולם
# המלך הקדוש
# ריבונו של עולם - ביטוי תלמודי מארמית: אדונו של העולם.
# ריבון העולמים - להורותמארמית שהואועברית מנהלמקראית: אתאדון העולםהעולמות. ולושמו המלכותשל והריבונותפיוט עליו.לשחרית בנוסח יהודי תימן
# הבורא, בורא עולם או הבורא יתברך שמו - להורותביטוי שהבריאהמקראי. נעשתההעיטור לפיהלשוני יתברך שמו רצונונדון והכוונתובהמשך.
# מגן אבות או מגן אברהם - על פי ההבטחה בספר בראשית: אל תירא אברם, אנכי מגן לך.
# מגן אבות - להורות שהוא היה אלוהי האבות ומגינם.
# מי שאמר והיה העולם - ביטוי בנוסח הברכה הפותחת את חטיבת [[פסוקי דזמרא]] בתפילת שחרית ומקורו בשינוי מדברי אליפז בספר איוב.
# מי שאמר והיה העולם
# חי וקיים - ביטוי שמקורו בפיוט ובתפילה
# אבינו מלכנו - ביטוי שמקורו בשינוי מישעיה ומסורת תלמודית מייחסת אותו לתפילת [[רבי עקיבא]]
# אבינו מלכנו
# שוכן מרומים - ביטוי בשינוי מישעיה ומופיע בתפילת ה[[אשכבה]]
# יושב הכרובים - ביטוי מקראי מתהלים
# יושב תהילות ישראל - ביטוי מקראי מתהלים
# צור ישראל - ביטוי מקראי דו משמעי ששימש ב[[הכרזת העצמאות]] כלשון פשרה המובנת לחילונים כחוזקו הנפשי וכוחו הממשי של העם
# צור ישראל - להורות שהוא חוזקם של ישראל.
# הכול יכול - להורות על יכולתו האינסופית והלא מוגבלת. מקורו בפיוט וכל מאמינים לימים הנוראים.
# המקום - שהוא מקום לעולם ואין העולם מקום לו{{הערה|בראשית רבה סח; {{משנה|יומא|ח|ט}}; {{בבלי|ברכות|טז|ב}}}}.
# בעל מחשבות{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|יט|ב}}}}.
 
בעת שימוש בתארים שונים נפוצה הוספת המילה "יתברך". לדוגמה: "הבורא יתברך", "ברצונו יתברך" ו-"יתברך שמו". יתברך שמו הוא ביטוי שאול מישעיהו ותפילת הקדיש בעקבותיו.
 
כדי ש[[לא תשא|לא להזכיר את שמו של האל לשווא]], נעשה שימוש גם בכינויים שעיקרם תחליף לשמות המקודשים. כדוגמת: