דיסטורשן (מוזיקה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 23:
אך ברור שהמגבר לא יכול להגביר עד אינסוף והוא מוגבל במתח המוזן אליו, כך שהחל מהספק כניסה מסוים המגבר נכנס לרוויה והאות יקטם בקצותיו. ויתעוות
עם זאת מ[[טור פורייה|אנליזת פוריה]] אנו יודעים כי כל אות מחזורי ניתן להציג בעזרת "בסיס" אורתונורמלי של פונקציות הרמוניות ([[טור פורייה|טור פוריה)]] כאשר המשותף לכולם הוא שהתדרים הם כפולות שלמות של התדר היסודי של האות.
ומכאן נובע שכאשר האות התעוות נוספו לו הרמוניות שמהוות כפולות שלמות של ההרמוניה המקורית(העיוות הוא לא בתדר אלא רק באמפליטודה). המשמעות המוזיקלית של זה שכאשר מכניסים תו מסוים למגבר רווי במוצא נקבל את התו המקורי בתוספת תווים נוספים שהם אוקטבות שלמות ממנו. ולכן המשמעות המוזיקלית של התו תישמר.
יש לציין כי כאשר מכניסים 2 תווים ביחד המוצא יכלול כפולות שלמות של התווים אך בנוסף יוצרו הרמוניות שהם [[צירוף ליניארי|צירוף לינארי]] של ההרמוניות שנכנסו (אינטרמודולציות), ולכן נגינה של כמה תווים ביחד בדיסטרושן "לא נשמעת טוב"
[[קובץ:טרנזיסטור ברוויה.png|ממוזער|באיור הכניסו למגבר אות סינוס באמפליטודה עולה עם הזמן, ניתן לראות כי החל מאמפליטודה מסוימת המגבר נכנס לרוויה ואות המוצא מתעוות]]
| |||