כפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
←‏היסטוריה: לא אותו אהרנסון
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 30:
 
בשנת 1954 נפתח במקום סמינר למורים אשר פעל במקום במשך יותר משלושים שנה. בין בוגריו נמנים [[האשם מחאמיד]] ו[[דני ז'ק]] ורעייתו.
בשנת 1964 נפטר ירמיהו שפירא. אלמנתו, רחל, המשיכה בניהול הכפר וזאת למרות מחלת הסרטן ממנה סבלה. עם מותה בשנת 1966 מונה למנהל הכפר ד"ר [[שלמה שטיינברגר (שנהר)]], מחנך ואיש תרבות, אשר שימש בתפקיד כחמש שנים. בשנת 1971 התמנה למנהל הכפר אהרן אהרנסון, אגרונום ואיש חינוך (שניהל לפני כן, בין השאר, את בית הספר החקלאי בנהלל). בתוך חמש שנות תקופתו, נפתחה בין השאר במקום [[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת ביניים]] (בשנת 1972), שבה למדו גם בני היישובים [[אבן יהודה]] ו[[צורן-קדימה|קדימה]]. זאת הייתה תחילת הדרך למצב הנוכחי בו משמש בית הספר של הכפר מוסד חינוכי אזורי לכל דבר,. אהרוןאהרן אהרונסוןאהרנסון נפטר בשנת 2013 ונקבר בבית העלמין בזכרון יעקב ליד בני משפחתו, [[משפחת אהרונסוןאהרנסון]] המפורסמת.
 
בשנת 1976 מונה למנהל הכפר צבי לוי (שהיה קצין קבע בחיל השריון ואחר כך ב[[חיל החינוך והנוער|חיל החינוך]], ומייסד המכון לשליחים בסוכנות היהודית). הוא ניהל את הכפר 24 שנים, והנהיג שיטות חינוך חדשניות. על עבודתו קיבל לוי ב-1993 את פרס החינוך של משרד החינוך, בארצותובארצות הברית קיבל את פרס The spirit of crazy horse לחינוך [[נוער בסיכון]]{{הערה|[http://www.reclaiming.com/content/node/27 צבי לוי ברשימת הזוכים בפרס]}}. משנתו התאורטית פורסמה בספר "Negotiating Positive Identity in a Group Care Community: Reclaiming Uprooted Youth"{{כ}} (1993). בתקופת כהונתו נקלטו בכפר עולי [[אתיופיה]] רבים שהגיעו ב[[מבצע שלמה]] ווב[[מבצע משה]], עולי [[איראן]] ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ועולי [[ברית המועצות]] לשעבר בתחילת [[שנות התשעים]]. בשנת 2001 שודרה בתוכנית "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" כתבת תחקיר על הצלחת הכפר בהנהגת לוי בשילוב בני העליות השונות.
 
"הדסים" הונצח וחדר לתודעת הקהלהציבור הרחב בעיקר בזכות ספריה של [[גילה אלמגור]], "[[הקיץ של אביה]]" ו"[[עץ הדומים תפוס]]", המספרים על ילדותה בפנימיה{{הערה|{{הארץ|רונית רוקאס|מ"מרחק נגיעה" לבמות התיאטרון|1.3390779|3 ביוני 2007}}}}. בשנת 1983 צולם בהדסים הסרט "הפנימיה", שהופק ובוייםובוים על ידי [[יעוד לבנון]] ו[[דורון ערן]]. אף על פי שהסיפור בסרט דמיוני, יש מקבילות רבה עם סיפורו של המוסד החינוכי. בסרט שיחקו [[אלון אבוטבול]], [[סמדר קילצ'ינסקי]] ו[[טוביה דובלרו]] ותלמידים מהפנימיהמהפנימייה אשר שימשו שחקני משנה וניצבים בסרט. בנוסף נטל בו חלק [[שמואל וילוז'ני]] והמוזיקה הולחנה על ידי [[רוני בראון]], שניהם בוגרי הכפר{{הערה|{{ספר הקולנוע הישראלי|8968|הפנימייה|}}}}.
 
בשנת [[2006]] הוציאו שניים מבוגריו, דוקטור גדעון אריאל ודוקטור ו[[אורי מילשטיין]], את הספר "על מה חלמנו" ובו סיפורים על השנים הראשונות של הכפר והאנשים שעיצבו את דמותו{{הערה|שם=גדעוןסאמט|}}. בקיץ 2006, בזמן [[מלחמת לבנון השנייה]], שהו בכפר כ-550 מפונים מהצפון{{הערה|{{הארץ|יולי חרומצ'נקו|תושבי הצפון עזבו הפנימיות וכפרי הנוער|1.1130381|21 באוגוסט 2007}}}}.
 
בפאתי הכפר נמצאת [[שמורת הדסים]]{{הערה|1=[http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A1%D7%99%D7%9D על שמורת ההדסים]}} אשר הוקמה ביוזמתו של [[אבינועם קפלן]] בשנת [[1947]] במטרה לשמר חלקת אדמה המייצגת את צמחיית האזור. עם חקיקת חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים, הפכה השמורה לאחת הראשונות שהוכרזו בישראל. בשמורה מיני צמחים המהווים דוגמה אחרונה לאוכלוסייה הטבעית של מישור החוף, ביניהםבהם [[קורנית מקורקפת]], [[גולנית ערבית]] (השמורה היא המקום היחיד צפונהמצפון לבאר שבע בו ניתן למצוא צמח זה), [[קידה שעירה]] ו[[לוטם מרווני]]. בנוסף גדלים בשמורה [[סייפן התבואה]], [[אירוס ארצישראלי]], [[בן-חצב יקינתוני]], [[שפתן מצוי]], [[רקפת מצויה]], [[אלון התבור]], [[אלת המסטיק]] ו[[אשחר ארצישראלי]]. לא רחוק משמורת הטבע, על גבעה הקרויה בפי אנשי הדסים "גבעת ורה", על שם [[ורה ויצמן]], ממקימות ויצו, מצויה חלקת קבר קטנה ובה טמונים מייסדי הכפר.
לא רחוק משמורת הטבע, על גבעה הקרויה בפי אנשי הדסים "גבעת ורה", על שם דוקטור [[ורה ויצמן]], ממקימות ויצו, מצויה חלקת קבר קטנה ובה טמונים מייסדי הכפר.