נורודום סיהאנוק, מלך קמבודיה – הבדלי גרסאות

לקראת סיום [[מלחמת העולם השנייה]], עם נסיגתם של [[כוחות ההגנה של יפן]] משטחי קמבודיה, הכריז סיהאנוק על עצמאותה של [[קמבודיה]]. שובו של [[צבא צרפת]] למדינה מאוחר יותר הביא לסיומו של מהלך זה וביטול העצמאות של קמבודיה. בשנת 1953 תבע סיהאנוק מצרפת להעניק עצמאות לארצו{{הערה|{{הצופה||קאמבודיה תובעת עצמאות|1953/04/30|00109}}}}. ביוני 1953 יצא סיהאנוק לסיאם במחאה על סירוב צרפת להעניק לקמבודיה עצמאות{{הערה|{{שערים||מלך קמבודיה ברח לסיאם|1953/06/15|00104}}}}. בהמשך הודיע שהוא יישאר בג'ונגלים בארצויילחםבארצו ויילחם על עצמאות קמבודיה{{הערה|{{דבר||מלך קמבודיה יילחם לעצמאותה|1953/06/23|00120}}}}. הוא הכריז על גיוס למלחמה נגד הצרפתים ונגד הקומוניסטים גם יחד{{הערה|{{חרות||מלך קמבודיה הכריז‬ על גיוס "לשם מלחמה בקומוניזם"|1953/07/02|00308}}}}. בנובמבר 1953 הכריז סיהאנוק שלאחר קיום בחירות הוא יצמצם את זכויותיו לאלו שמקובלים במדינות מערביות{{הערה|{{חרות||מלך קאמבודיה יצמצם זכויותיו|1953/11/27|00140}}}}. במרץ 1955 התפטר מתפקיד המלך, אותו העביר לאביו{{הערה|{{הצופה||התפטר מלך קמבודיה|1955/03/03|00120}}}}, כדי להתמודד בבחירות על ראשות הממשלה{{הערה|{{על המשמר||מלך קאמבודיה התפטר.ינסה להיבחר ראש־ ממשלה|1955/03/04|00124}}}}. בבחירות שהתקיימו בספטמבר 1955 זכתה מפלגתו בכל הצירים באסיפת הנבחרים{{הערה|{{חרות||מפלגת םיהאנוק זכתה בכל הצירים בקמבודיה|1955/09/13|00103}}}} ובתחילת אוקטובר 1955 מונה סיהאנוק לראש ממשלה ושר החוץ{{הערה|{{חרות||ראש ממשלת קמבודיה הגיש את התפטרותו|1955/10/04|00209}}}}.