פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני חודשיים
 
תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק הפכו לגורם מוביל בחינוך ובהובלת הציבור הציוני-דתי. הם הצטרפו כרבנים וכמורים במוסדות החינוך של הציונות הדתית, הקימו [[ישיבה|ישיבות]] ואף תפסו את מקומם כרבני ערים, לעיתים קרובות על חשבונם של בוגרי המוסדות החרדים. הקמת [[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] ו[[אולפנא|אולפנות]], [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]] ו[[מכינה קדם צבאית|המכינות הקדם צבאיות]] השפיעה מאוד על התנועה וחיזקה את רמתה הדתית.
 
בנוסף, לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה ישיבת הר עציון, ביישוב אלון שבות בגוש עציון. ראשי הישיבה, הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין, הובילו קו מעט שונה, הרואה בחיוב את הציונות והמדינה, אך מתון יותר מבחינה מדינית. גם בסוגיות חינוכיות נוספות ישיבת הר עציון הובילה תהליכים משלה, למשל תהליכים של פתיחות רבה יותר לאקדמיה (אך לא לכל תחומי המחקר- למשל לא למחקר התלמוד), לסוגיית מעמד האישה, לימוד של הוגים כגון הרב סולובייצ'יק וגדולי החסידות והקמת מכללות להכשרת מורים בשילוב עם הישיבה.
 
בהמשך קמו מוסדות רבים ברוחה של הישיבה, ביניהם ישיבות הסדר, מדרשות, ישיבות תיכוניות, מדרשות, מכללות ועוד. בוגריהם משמשים בתפקידים רבים, במערכת החינוך, הישיבות הגבוהות, הרבנות ובתי הדין, וכן בכל מרחבי החיים- אקדמיה, משפט, רפואה, חקלאות, התיישבות, צבא, הנהגה ציבורית ותעשייה.
 
במידה רבה, שתי התנועות הללו מהוות את שני הצירים המרכזיים ברוחה, תרבותה והגותה של הציונות הדתית, ואת השפעותיהן ניתן לראות בסוגיות רבות עד היום.
 
במהלך השנים חלו מספר פיצולים ב[[מפד"ל]] והתפצלו ממנה מספר מפלגות, כגון [[מפלגת תקומה]]. כיום, מיוצגות המפד"ל ותקומה ב[[הכנסת|כנסת]] על ידי סיעת [[איחוד מפלגות הימין]].
משתמש אלמוני