ניצולי השואה – הבדלי גרסאות

'''ניצולי [[השואה]]''' הם ה[[יהודים]] אשר שרדו את הרדיפה, הגירוש ו[[רצח עם|רצח העם]] היהודי ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי ה[[נאצים]]. יש המעדיפים את הביטוי "'''שורדי שואה'''" על פני הביטוי "ניצולי שואה", וזאת מכמה טעמים: האקטיביות המשתמעת מהמונח "שרידה"{{הערה|{{nrg|יניב פוריה|לא ניצולי שואה, שורדי שואה|237/057|2 במאי 2011|1|2}}}}, העובדה כי הביטוי "ניצול" מתייחס לאירוע שכבר הסתיים בעוד שההתמודדות עם השואה והשלכותיה לא הסתיימו עם הניצחון על הנאצים (ראו להלן){{הערה|http://www.yadvashem.org/yv/he/education/lesson_plans/survivors.asp#2 שורדי השואה במפגש עם תלמידים- פסקת "על המושג "ניצול השואה""{{קישור שבור|23.11.2018}}}}, וכן הטענה כי לא נכון יהיה לומר "ניצול" על מי שחווה על גופו את השואה.

 

לעומת זאת, רבים מהניצולים גילו כוחות התמודדות טובים בהמשך חייהם, שיקמו את חייהם, עברו למקום חדש, הקימו משפחה ופיתחו קריירות מצליחות.

 

 

=== הדור השני לשואה ===

כמחצית או יותר מהלוחמים ב[[מלחמת העצמאות]] בכוחות [[ההגנה]] וב[[צה"ל]] היו ניצולי השואה, שגויסו תחת השם [[גיוס חוץ לארץ|גח"ל]]. חלק גדול מהם נהרג בקרבות. ההיסטוריונית [[חנה יבלונקה]] מעריכה כי "כמחצית מהכוח הלוחם של ישראל במלחמת העצמאות היו ניצולי השואה", "ובהתאם לכך היה שיעורם בקרב הנופלים".{{הערה|1=ראו: חנה יבלונקה, [http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/survivors/book/yablunka.pdf ניצולי השואה במלחמת העצמאות], [[אוניברסיטת בן-גוריון]] ויד ושם. }}{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|גם להם מגיע אגף הנצחה|1.1434669|16 באוגוסט 2007}}}}

 

 

על פי חנה יבלונקה, התבצע במדינת ישראל תהליך יוצא דופן, שהפך את ניצולי השואה מקבוצת מהגרים תלושה – לדור המייסדים, ומקבוצה דחויה בציבוריות הישראלית לקבוצה מבוקשת ונצרכת, בעלת תפקיד בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל. ניצולי השואה מכונים בלשונה "הגירה מצולקת", ואולם בשל כישוריהם, השכלתם ומקצועם היוו "גל הגירה שכל קולט מתאווה לשכמותו".

{{הפניה לערך מורחב|הרשות לזכויות ניצולי השואה}}

 

 

במסגרת ההסכם, התחייבה גרמניה לפצות את ניצולי השואה בגין נזקי בריאות שנגרמו להם (תשלום רנטות) והתחייבה להעביר לישראל סכום של כ-3 מיליארד [[מארק גרמני|מרק מערב גרמני]] כ[[פיצוי]] על הוצאות קליטת ניצולי השואה בישראל וכפיצוי על הרכוש האבוד. ישראל, מצידה, הסכימה שניצולי השואה שהם אזרחי ישראל ביום 1.10.1953 לא יהיו זכאים לתבוע את גרמניה בגין נזקי בריאות.

 

 

לצורך ביצוע החוקים הוקמה ב[[משרד האוצר]] '''הלשכה לשיקום נכים''' (הפועלת כיום בשמה החדש [[הרשות לזכויות ניצולי השואה]]).

 

 

 

 

הוועדה המליצה בין השאר על הגדלת הקצבה של הניצולים המקבלים אותה ממדינת ישראל ביחס לזו המשולמת לחלק מן הניצולים על ידי ממשלת גרמניה. הוועדה גם מתחה ביקורת חריפה על עבודת הלשכה לשיקום נכים, וקבעה כי היא מכבידה על הניצולים ללא צורך.

שיעורי הקצבאות התעדכנו וגדלו עם השנים. נכון לנובמבר 2018, ניצולי שואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה עשויים להיות זכאים להשלמת כל הכנסותיהם לסכום של עד 10,600 ש"ח לחודש, ולמענקים נוספים, או למענק רבעוני - אם הם מקבלים רנטות וקצבאות ממדינת חו"ל (כגון הרנטה מגרמניה), וכן לטיפול רפואי, טיפול נפשי, סיוע בסיעוד, פטור מתשלום עבור תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות ולשורה של הטבות וסיוע נוסף מטעם הרשות לזכויות ניצולי השואה.

 

 

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3661 מיום 11.3.18 מובילה הרשות פרויקט נרחב למיצוי זכויותיהם הכלכליות של ניצולי השואה. הפרויקט נועד למצות זכויות בקרב כ- 220,000 מקבלי ההטבות והסיוע ברשות וכן בקרב כ- 100,000 אזרחי ישראל אשר עשויים להיות זכאים לקבלת הטבות מהרשות.

* [[השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית]]

* [[עגונות מלחמת העולם השנייה]]

 

==לקריאה נוספת==

* {{ynet|[[גואל פינטו]]|נחישות חמצמצה|3537521|30 באפריל 2008}}

* {{כל-זכות|זכויות ניצולי שואה}}

* אתר [http://www.holocaust-s.org מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל]

*{{דבר|מ. צאנין|על חורבות יהדות פולין|1947/10/13|00201}}