הבדלים בין גרסאות בדף "ניצולי השואה"

הוסרו 147 בתים ,  לפני 9 חודשים
קישורים
מ (בוט החלפות: על ידי)
(קישורים)
[[קובץ:Mauthausen survivors cheer the soldiers of the Eleventh Armored Division.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ניצולים במחנה [[מטהאוזן]], עם כניסת המשחררים חיילי [[צבא ארצות הברית]], [[1945]]]]
'''ניצולי [[השואה]]''' הם ה[[יהודים]] אשר שרדו את הרדיפה, הגירוש ו[[רצח עם|רצח העם]] היהודי ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי ה[[נאצים]]. יש המעדיפים את הביטוי "'''שורדי שואה'''" על פני הביטוי "ניצולי שואה", וזאת מכמה טעמים: האקטיביות המשתמעת מהמונח "שרידה"{{הערה|{{nrg|יניב פוריה|לא ניצולי שואה, שורדי שואה|237/057|2 במאי 2011|1|2}}}}, העובדה כי הביטוי "ניצול" מתייחס לאירוע שכבר הסתיים בעוד שההתמודדות עם השואה והשלכותיה לא הסתיימו עם הניצחון על הנאצים (ראו להלן){{הערה|http://www.yadvashem.org/yv/he/education/lesson_plans/survivors.asp#2 שורדי השואה במפגש עם תלמידים- פסקת "על המושג "ניצול השואה""{{קישור שבור|23.11.2018}}}}, וכן הטענה כי לא נכון יהיה לומר "ניצול" על מי שחווה על גופו את השואה.
 
לעומת זאת, רבים מהניצולים גילו כוחות התמודדות טובים בהמשך חייהם, שיקמו את חייהם, עברו למקום חדש, הקימו משפחה ופיתחו קריירות מצליחות.
 
בשנת [[1979]] הוקמה [[עמותת אלה]] לטיפול נפשי בניצולי שואה. משנת [[1987]] בתחום פועלת עמותת "[[עמך]]" אשר מסייעת לניצולי שואה ובני משפחותיהם להתמודד עם בעיותיהם הנפשיות והחברתיות.
 
=== הדור השני לשואה ===
כמחצית או יותר מהלוחמים ב[[מלחמת העצמאות]] בכוחות [[ההגנה]] וב[[צה"ל]] היו ניצולי השואה, שגויסו תחת השם [[גיוס חוץ לארץ|גח"ל]]. חלק גדול מהם נהרג בקרבות. ההיסטוריונית [[חנה יבלונקה]] מעריכה כי "כמחצית מהכוח הלוחם של ישראל במלחמת העצמאות היו ניצולי השואה", "ובהתאם לכך היה שיעורם בקרב הנופלים".{{הערה|1=ראו: חנה יבלונקה, [http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/survivors/book/yablunka.pdf ניצולי השואה במלחמת העצמאות], [[אוניברסיטת בן-גוריון]] ויד ושם. }}{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|גם להם מגיע אגף הנצחה|1.1434669|16 באוגוסט 2007}}}}
 
במחקר שנעשה על ידי ג'ני ברודסקי ופרופ' [[סרג'ו דלה-פרגולה]] על ניצולי השואה בישראל, הם העריכו כי בשנת [[2003]] חיו בישראל 326,900 ניצולי שואה מאירופה, 102,700 ניצולים מ[[אגן הים התיכון]], וכן 14,600 ניצולים שנולדו בשנת [[1945]]. בנוסף קיימים בישראל 118,000 ניצולי השואה שעלו מ[[ברית המועצות]].{{הערה|1=Jenny Brodsky and Sergio DellaPergola, Health Problems and Socioeconomic Neediness Among Jewish Shoah Survivors in Israel, Myers – JDC – Brookdale Institute and The A. Harman Institute of Contemporary Jewry, The Hebrew University of Jerusalem, April 20th 2005}}
 
על פי חנה יבלונקה, התבצע במדינת ישראל תהליך יוצא דופן, שהפך את ניצולי השואה מקבוצת מהגרים תלושה – לדור המייסדים, ומקבוצה דחויה בציבוריות הישראלית לקבוצה מבוקשת ונצרכת, בעלת תפקיד בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל. ניצולי השואה מכונים בלשונה "הגירה מצולקת", ואולם בשל כישוריהם, השכלתם ומקצועם היוו "גל הגירה שכל קולט מתאווה לשכמותו".
{{הפניה לערך מורחב|הרשות לזכויות ניצולי השואה}}
 
ב-[[1952]] נחתם [[הסכם השילומים]] בין ישראל ל[[גרמניה המערבית]].
 
במסגרת ההסכם, התחייבה גרמניה לפצות את ניצולי השואה בגין נזקי בריאות שנגרמו להם (תשלום רנטות) והתחייבה להעביר לישראל סכום של כ-3 מיליארד [[מארק גרמני|מרק מערב גרמני]] כ[[פיצוי]] על הוצאות קליטת ניצולי השואה בישראל וכפיצוי על הרכוש האבוד. ישראל, מצידה, הסכימה שניצולי השואה שהם אזרחי ישראל ביום 1.10.1953 לא יהיו זכאים לתבוע את גרמניה בגין נזקי בריאות.
 
על מנת לפצות ולטפל בניצולי השואה, בשמם ויתרה ישראל על זכאותם לפיצויים מגרמניה, נחקקו שני חוקים: ב-[[1954]] נחקק [[חוק נכי המלחמה בנאצים]], תשי"ד-1954{{הערהסחפ|1=[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/310_031.htm חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954], באתר "נבו"}} וב-[[1957]] נחקק [[חוק נכי רדיפות הנאצים]], תשי"ז-1957.{{הערהסחפ|1=[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/310_079.htm חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957], באתר "נבו"}} .
 
לצורך ביצוע החוקים הוקמה ב[[משרד האוצר]] '''הלשכה לשיקום נכים''' (הפועלת כיום בשמה החדש [[הרשות לזכויות ניצולי השואה]]).
 
ב[[הבחירות לכנסת הרביעית|בחירות לכנסת הרביעית]] ב-[[1959]], וב[[הבחירות לכנסת החמישית|בחירות לכנסת החמישית]] ב-[[1961]], התמודדה "רשימת הנכים ונפגעי השואה" - בראשות [[מרדכי הופמן]] כרשימה בלתי מפלגתית של נכים ונפגעי רדיפות הנאצים. הרשימה טענה נגד הסחבת ביישום [[חוק נכי רדיפות הנאצים]], ולמען הבטחת פיצויים ותשלומים לקרבנות השואה. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.
 
ב-[[2007]] פורסם דו"ח [[מבקר המדינה]], שמצא ליקויים רבים בטיפול בישראל בניצולי השואה. הדו"ח קבע כי רבים מהם אינם זכאים לתגמולים מהמדינה, והצביע על כך שהיעדר הגדרה אחידה למושג "[[ניצול השואה]]" מנע מתן טיפול וסיוע לחלקם.
 
בעקבות דו"ח מבקר המדינה מ-2007 הוקמה ב-[[2008]] [[ועדת דורנר|ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה]] בראשות שופטת [[בית המשפט העליון]] בדימוס [[דליה דורנר]].
 
הוועדה המליצה בין השאר על הגדלת הקצבה של הניצולים המקבלים אותה ממדינת ישראל ביחס לזו המשולמת לחלק מן הניצולים על ידי ממשלת גרמניה. הוועדה גם מתחה ביקורת חריפה על עבודת הלשכה לשיקום נכים, וקבעה כי היא מכבידה על הניצולים ללא צורך.
שיעורי הקצבאות התעדכנו וגדלו עם השנים. נכון לנובמבר 2018, ניצולי שואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה עשויים להיות זכאים להשלמת כל הכנסותיהם לסכום של עד 10,600 ש"ח לחודש, ולמענקים נוספים, או למענק רבעוני - אם הם מקבלים רנטות וקצבאות ממדינת חו"ל (כגון הרנטה מגרמניה), וכן לטיפול רפואי, טיפול נפשי, סיוע בסיעוד, פטור מתשלום עבור תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות ולשורה של הטבות וסיוע נוסף מטעם הרשות לזכויות ניצולי השואה.
 
סך הסיוע והתמיכה הכלכלית שמחלקת מדינת ישראל לניצולים, באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה, עומד על כ- 5 מיליארד ש"ח לשנה.
 
בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3661 מיום 11.3.18 מובילה הרשות פרויקט נרחב למיצוי זכויותיהם הכלכליות של ניצולי השואה. הפרויקט נועד למצות זכויות בקרב כ- 220,000 מקבלי ההטבות והסיוע ברשות וכן בקרב כ- 100,000 אזרחי ישראל אשר עשויים להיות זכאים לקבלת הטבות מהרשות.
* [[השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית]]
* [[עגונות מלחמת העולם השנייה]]
* [[הרשות לזכויות ניצולי השואה]]
 
==לקריאה נוספת==
* {{ynet|[[גואל פינטו]]|נחישות חמצמצה|3537521|30 באפריל 2008}}
* {{כל-זכות|זכויות ניצולי שואה}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957}}
* אתר [http://www.holocaust-s.org מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל]
*{{דבר|מ. צאנין|על חורבות יהדות פולין|1947/10/13|00201}}
משתמש אלמוני