שתי וערב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה\1, ,
מ תיקון קישור לפירושונים
שורה 2:
[[קובץ:SHTI_VAEREV.png|שמאל|ממוזער|250px|איור של אריגת שתי וערב]]
 
'''שְׁתִי וָעֵרֶב''' הם מרכיבי [[אריגה|האריגה]] [[חוט|חוטי]]י השתי מתוחים ומקובעים בין שני מקלות, מוטות או [[מנור (טקסטיל)|מנוריםמנור]]ים קשיחים שמחזיקים את החוטים מתוחים. לתוך השתי מערבים את הערב, מרימים חלק מחוטי השתי ומורידים חלק ובתוך המיפתח מעבירים את הערב, על ידי העלאה והורדה של חוטים שונים מקבלים מיפתח שונה בכל פעם, וכך מקבלים יריעת בד בצפיפות או דוגמה לפי מטרת הבד.
 
==שתי וערב לתיקון ואיחוי ==
פעם נהגו לתקן חורים ב[[גרב|בגרביים]]יים או [[איחוי|לאחות]] חורים בבגדים בתיקון של שתי וערב. הלבישו את הגרב או כרכו את הקטע הקרוע על משהו שמתח את הסריג, או האריג [כוס, כדור או פטריה מעץ] בעזרת מחט וחוט ארגו מעין טלאי על החוטים.
 
 
==סוגי נולים==
בזמנים קדומים, נארגו האריגים על ענפים או קורות מהם תלו חוטים שבעזרת משקולות [אבן או חרס] נמתחו כלפי מטה, והאורגים דחפו את העבירו את הערב בין חוטי השתי מצד לצד ואחר כך דחפו אותו כלפי מעלה. המתקן הזה נקרא נול. עם הזמן למדו שיותר קל לדחוף את הערב כלפי האדמה. יש כל מיני נולים . נולים שנוצרים על ידי תקיעת יתדות באדמה שביניהן מותחים את חוטי השתי ובעזרת מקל מורידים ומעלים חלק מחוטי השתי, כדי להכניס את חוטי הערב. יש נולים שעומדים על שולחן, יש בעלי רגליים משלהם. ויש תעשייתיים
 
בשל צורת העירוב בין החוטים משמש המושג שתי וערב בהשאלה לתיאורים שונים בתחומי המשפט, השירה, תכנון הערים ועוד.
 
==מקור השם==
המילים מופיעות בספר ויקרא: "וְשָׂרַף אֶת-הַבֶּגֶד אוֹ אֶת-הַשְּׁתִי אוֹ אֶת-הָעֵרֶב, בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים, אוֹ אֶת-כָּל-כְּלִי הָעוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע: כִּי-צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא י"ג, 52). המילים מופיעות בפעם הראשונה כביטוי בתלמוד הבבלי: "כיצד קורעו? אמר רב יהודה: קורעו שתי וערב וטחו בכותל" (מסכת חולין, דף ק"ט, עמוד ב').
מקור השם "שתי", מלשון תשתית, שכן הוא נתלה על הנול; "ערב", מלשון עירוב, שכן הוא נשזר בין חוטי השתי.
 
==שימושים ב[[השאלה (לשון)|השאלה]]==
*ב[[תכנון ערים ואזורים|תכנון ערים]] משתמשים במונח: [[רחובות שתי וערב]] לתיאור רחובות הפרוסים על פני העיר כרשת מצטלבת בזוויות ישרות.
*ב[[משפט (דין)|משפט]] מכנים חקירה צולבת מכמה זוויות: "חקירת שתי וערב".
*ב[[ניהול]] מכנים [[ניהול מטריציוני|ארגון מטריציוני]]: "ארגון שתי וערב".
*ב[[מסורת]] יהודית עממית משמש הצירוף כלשון נקי לציון צורת ה[[צלב]]. לדוגמה, בסיפור [[דיבוק]] שנכתב על ידי ר' משה בן אברהם בן ראובן חייט: ''והיה נראה לעין כל איך שהרוח הוליך את ידיו לחבקן ולעשות תמונת שתי וערב. והנער מעצמו התחזק להפריד ידיו זה מזה, עד שבאוזנים שמענו איך שאמר אל הרוח וזה לשונו: "אתה רשע! אתה רוצה שאעשה שתי וערב! אני אינני רוצה!"''{{הערה|חייט משה אברהם בן ראובן, רוח חיים, 1785 עמ' ד' ע"ב [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146833&$201407030207609]}} כן מופיע הצירוף בספרות הרבנית{{הערה|לדוגמה, [[באר היטב]] ו[[משנה ברורה]] ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|סא|ו}}}}.