הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת – הבדלי גרסאות

כמעט כל אסיר (כלא עקב עבריינות, מאסר פוליטי, מחנה פליטים וכו') חווה טראומה מתמשכת. שיעור החשיפה לאירועים טראומטיים או אלימים בקרב אסירים גברים נע בין 62% ל-100%, מעל פי 2 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. רבים מהאסירים עברו גם תקיפה פיזית או מינית. במקרים של מחנות פליטים ומאסרים פוליטיים או צבאיים, לרוב מדובר גם בעינויים.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:7}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Wolff, N., Mchugo, G., Shi, J., Huening, J., & Frueh, B. C.|שם=Screening for PTSD among incarcerated men: A comparative analysis of computer-administered and orally administered modalities|כתב עת=Criminal justice and behavior}}}}

 

 

אף על פי שכמעט כל המחקרים מצביעים ומצהירים על כך שילדים וילדות עד גיל 12 נפגעים בערך באותם אחוזים, כאשר מדברים על טיפול או על ההשלכות של ההתעללות בבגרות, לרוב מדברים על נשים. גברים נעדרים מהמחקר ומהשיח על פוסט-טראומה מורכבת הנובעת מפגיעות מיניות או התעללויות בכלל. עקב כך, הידיעות שיש על ביטויי פוסט-טראומה מורכבת בבגרות נובעים ברובם ממחקרים ועבודה עם נשים שנפגעו ולא עם גברים שנפגעו. ההשפעות הנפשיות שיש לטראומה על ילדים, ילדות או בני אדם בכלל אינן אמורות להיות שונות במהותן. ההבדל הוא רק בדרך הביטוי של הסימפטומים המושפעים מההבניות החברתיות, הדרישות השונות מילדים, ילדות, גברים ונשים, ומהחינוך השונה שילדים וילדות מקבלים. יש צורך לשנות את הסטיגמה החברתית על פגיעה מינית בקרב גברים, על מנת שתהיה לגברים אפשרות לשתף, לקבל אמפתיה ועזרה, ועל מנת שתהיה אפשרות לחקור את ההשלכות והחוויות של גברים נפגעים וליצור תמונה יותר ברורה וטיפול יותר מותאם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.1202.org.il/local/telaviv/information/what-is/men/hard-to-talk|הכותב=מרכז סיוע|כותרת=למה קשה לי לדבר?|אתר=|תאריך=}}}}