אינטל ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: הוספת ההיסטוריה של FAB 18 |
הרחבה, הוספת מקורות, עיצוב |
||
שורה 1:
{{חברה מסחרית
| שם =
| שם בשפת המקור =
| סמל =
[[קובץ:Intel-logo.svg|250px|ללא]]
| כיתוב = מפעל אינטל בקריית גת
| סוג =
| סיסמה =
| שנת הקמה = 1974
| חברת אם =
| חברות בנות =
| משרד ראשי = [[חיפה]]
| מיקום המטה = [[חיפה]]
| מייסדים =דב פרוהמן
| מנכ"ל = יניב גרטי
| שליטה בחברה =
| בעלות =
| אנשי מפתח =
| ענפי תעשייה = [[אלקטרוניקה]]
| מוצרים עיקריים = פיתוח וייצור של מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת
| שווי =
| הכנסה = 3.6 מיליארד דולר (ייצוא אינטל ישראל בשנת 2017)
| רווח תפעולי =
| רווח =
| הון עצמי =
| סך המאזן =
| יחס הון =
| עובדים = 12,000
| דף הבית =
| קואורדינטות =
}}
[[קובץ:Dov Frohman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דב פרוהמן]] מייסד אינטל ישראל]]▼
[[קובץ:Intel Israel Logo.svg|שמאל|ממוזער|200px|הלוגו הישן של אינטל ישראל]]
▲[[קובץ:Dov Frohman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דב פרוהמן]]]]
▲[[קובץ:PikiWiki Israel 16203 kiryat gat.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אינטל קריית גת]]
'''אינטל ישראל''' היא חברת בת של [[אינטל]] הפועלת ב[[ישראל]] בפיתוח וייצור של מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת.
שורה 7 ⟵ 38:
==היסטוריה==
הסניף הישראלי של אינטל נוסד בשנת [[1974]] בידי [[דב פרוהמן]], במשרד קטן בחוף שמן ב[[חיפה]]. סניף זה היה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לתחומי ארצות הברית. פרוהמן עבד, החל משנת 1969, במרכז הפיתוח של החברה בקליפורניה, ועסק בתכנון רכיבי זיכרון מבוססי [[מוליך למחצה|מוליכים למחצה]], והמציא את ה-[[EPROM]] (רכיב זיכרון הניתן למחיקה ולתכנות) הראשון. בתקופת עבודתו שם הצליח לשכנע את בכיריה, במיוחד את נשיא החברה [[אנדי גרוב]], להשקיע ב[[ישראל]].
בסוף [[שנות ה-70]] החליטה החברה לבחון אפשרות של הקמת מפעל למוליכים למחצה ב[[ירושלים]] על ידי צוות בהנהגתו של דב פרוהמן. רשות ההשקעות ו[[ממשלת ישראל]] הציעו לחברה חבילת תמריצי השקעות שהייתה מקובלת באותו זמן באזור ירושלים. בנוסף קיבלה החברה מימון להכשרת עובדים ישראליים במפעלי החברה ב[[ארצות הברית]]. בשנת [[1980]], החלה בהקמת המפעל בפארק המדע [[הר חוצבים]] בירושלים, בהשקעה של 50 מיליון דולר{{הערה|{{דבר||יוקם מפעל אלקטרוניקה בירושלים|1980/07/29|01102}}}}. המפעל בירושלים (Fab 8), היה הראשון לייצר [[פרוסת סיליקון]] עבור אינטל מחוץ לארצות הברית. המפעל נסגר בשנת 2008 בשל התיישנותו, אולם לאחר הקצבת מענקים מממשלת ישראל, נפתח בשנית בשנת 2009, כמפעל לקדם-זיווד שבבים (Die-Prep). בסוף 2009 החלו להפגין במשך מספר שבועות מאות חרדים, שצעדו מהשכונות החרדיות להר חוצבים כל שבת, במחאה על כך שאינטל מפעילה את קו הייצור שלה גם בשבתות. למרות ההפגנות הייצור בשבתות במפעל נמשך{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|החרדים יפגינו נגד פתיחת אינטל בשבת. החברה: נסגור המפעל בירושלים אם הייצור ייפגע|1.1289948|13 בנובמבר 2009}}}}. באפריל 2016 הודיעה החברה על סגירת המפעל עד סוף השנה{{הערה|{{כלכליסט|מאיר אורבך|זעזוע באינטל: סוגרת את המפעל בירושלים|3688437|18 במאי 2016}}}}.
בישראל פותחו טכנולוגיות מתקדמות של אינטל, והמרכז נחשב למרכז חשוב ומוערך באינטל, שתרם רבות לעמידה מוצלחת בתחרות בין אינטל ל-[[AMD]], במיוחד עם מעבדי Core 2. בין המוצרים החשובים שפיתח המרכז כלולים פיתוח המעבד [[אינטל 8088|8088]]{{מקור}} ששימש במחשבי [[IBM PC]], פיתוח מעבד [[פנטיום]] עם רכיב [[MMX]] ל[[עיבוד וקטורי]], רכיב התקשורת Fast Ethernet הראשון של אינטל, ומעבדים בהם [[Centrino]] (שפותח תחת השמות "בניאס" ו"דותן"), "יונה" ו"מרום" - [[ארכיטקטורה של מעבדים|מעבדים]] מרובי ליבות ואלחוטיים. עוד פותחו באינטל ישראל משפחת מעבדים לסלולר ול[[מחשב כף יד|מחשבי כף יד]]: "מניטובה", "חרמון" ו"תבור". בשנת 2009 פותח באינטל ישראל מעבד "סנדי ברידג'" המיוצר בטכנולוגיית 32 ננומטר, שאחד החידושים בו הוא שילוב מעבד גרפי לצד מעבד מרכזי.▼
בשנת [[1998]], הוקם גם מרכז פיתוח בהר חוצבים, עם 80 עובדים, על בסיס מרכז הפיתוח של חברת [[DEC]] שנרכש על ידי אינטל. במשך השנים התרחב המרכז לכ-1,200 עובדים{{הערה|{{TheMarker||אינטל משקיעה 40 מיליון שקלים בהרחבת מרכז הפיתוח בירושלים|1.20270|2 בדצמבר 2000}}}}.
חברת אינטל העסיקה בישראל 9,855 עובדים ב-2013 (8,500 ב-[[2012]]), ומעורבת בהעסקתם של כ-20,145 מועסקים נוספים. היקף הרכש שלה מחברות ישראליות עומד על 737 מיליון דולר לשנה (2012). הייצוא של אינטל ישראל לשנה קפץ מ-1.4 מיליארד דולר (2008), ל-2.2 מיליארד דולר ([[2011]]), עד ל-4.6 מיליארד דולר (2012), 3.8 מיליארד דולר (2013){{הערה|[http://www.intel.com/cd/corporate/pressroom/emea/heb/519480.htm אינטל ישראל מסכמת את שנת 2012], אתר אינטל}}, ו-4.25 מיליארד דולר (2014){{הערה|{{גלובס||אינטל ישראל: היצוא עלה ל-4.25 מיליארד דולר ב-2014|1001008205|9 בפברואר 2015}}}}. מאז 1999 ועד שנת 2013 יוצרו באינטל ישראל כמיליארד שבבים. אינטל נחשבת לאחת מהחברות הרווחיות בישראל. היא גם מדורגת בצמרת העסקים בעלי אחריות חברתית גבוהה, בשל תרומותיה לחברה הישראלית. כמעט כל עובד שני בה משתתף בהתנדבות בפעילות קהילתית תורמת. בשנת 2012 זכתה אינטל ישראל בפעם החמישית ברצף בתואר "חברת ההיי-טק שהכי טוב לעבודה בה", וב-[[2013]] זכתה במשאל BDI במקום השני ברשימת החברות הישראליות שהכי טוב לעבוד בהן.▼
בין השנים 1996 ל-1999 הקימה אינטל מפעל ב[[פארק התעשייה קריית גת]], תחת השם Fab 18. בשנת 2006 באותו מתחם בקריית גת פתחה מפעל נוסף בשם FAB 28 שהינו מפעלה העיקרי בישראל עד היום. לאחר הקמת FAB 28, אינטל ישראל מכרה את FAB 18 הישן לטובת הקמת חברת [[נומוניקס|נומונוקיס]]. לימים חברת נומוניקס נמכרה לחברת מייקרון, יצרנית שבבים אמריקאית. בשנת 2013 חברת מיקרון העבירה את FAB 18 חזרה לרשותה של אינטל ישראל והאחרונה חידשה אותו וצירפה אותו לתוך חלק ממפעל FAB 28 הנוכחי. בסוף שנת 2010 עשתה אינטל ישראל היסטוריה בעולם ייצור השבבים כאשר הצליחה לייצר ב FAB 28 בקרית גת פרוסת סיליקון מושלמת (Perfect Wafer), כאשר 100% מהפרוסה נוצל לשימוש.▼
ב-2012 וב-2013 הייתה אינטל מטרה לביקורת כפולה: מצד אחד היא הותקפה על שיעור המס הנמוך שהיא חייבת בו (לפי ההסכמים שנחתמו בינה לבין ממשלות ישראל) ומצד שני - על החלטתה להקים את מפעל המיקרו-מעבדים החדש שלה ב[[אירלנד]] ולא בישראל (בינואר 2013 החליטה אינטל להקים את המפעל החדיש באירלנד, בשל הטבות המס העדיפות שהבטיחה לה ממשלת אירלנד, להשקיע בהקמתו כ-4 מיליארד דולר, ולהעסיק בו 4,200 עובדים ועוד אלפי מועסקים חיצוניים).▼
באוקטובר 1999, רכשה אינטל את יצרנית השבבים הישראלית DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולרים במזומן. זה היה הסכום הגדול ביותר ששולם במזומן תמורת חברה ישראלית, עד אז. DSPC הוקמה בשנת 1987 על ידי היזם [[דוידי גילה]] ועסקה בפיתוח שבבים דיגיטליים לטלפונים סלולריים{{הערה|{{גלובס|עדי מנדלסון|דווידי גילה מוכר את די.אס.פי.סי|173149|17 באוקטובר 1999}}}}. בשנת 2006 מכרה את DSPC, בפחות מ-600 מיליון דולר, לחברת [[מארוול טכנולוגיות]]{{הערה|{{גלובס|שמוליק שלח|ב-1999 רכשה אינטל את DSPC ב-1.6 מיליארד דולר במזומן; עכשיו היא מוכרת אותה בפחות מ-600 מיליון דולר|1000106622|27 ביוני 1999}}}}.
▲בישראל פותחו טכנולוגיות מתקדמות של אינטל, והמרכז נחשב למרכז חשוב ומוערך באינטל, שתרם רבות לעמידה מוצלחת בתחרות בין אינטל ל-[[AMD]], במיוחד עם מעבדי Core 2. בין המוצרים החשובים שפיתח המרכז כלולים פיתוח המעבד [[אינטל 8088|8088]]{{מקור}} ששימש במחשבי [[IBM PC]], פיתוח מעבד [[פנטיום]] עם רכיב [[MMX]] ל[[עיבוד וקטורי]], רכיב התקשורת Fast Ethernet הראשון של אינטל, ומעבדים בהם [[Centrino]] (שפותח תחת השמות "בניאס" ו"דותן"), "יונה" ו"מרום" - [[ארכיטקטורה של מעבדים|מעבדים]] מרובי ליבות ואלחוטיים. עוד פותחו באינטל ישראל משפחת מעבדים לסלולר ול[[מחשב כף יד|מחשבי כף יד]]: "מניטובה", "חרמון" ו"תבור". בשנת 2009 פותח באינטל ישראל מעבד "סנדי ברידג'" המיוצר בטכנולוגיית 32 ננומטר, שאחד החידושים בו הוא שילוב מעבד גרפי לצד מעבד מרכזי.
▲חברת אינטל העסיקה בישראל 9,855 עובדים ב-2013 (8,500 ב-[[2012]]), ומעורבת בהעסקתם של כ-20,145 מועסקים נוספים. היקף הרכש שלה מחברות ישראליות עומד על 737 מיליון דולר לשנה (2012). הייצוא של אינטל ישראל לשנה קפץ מ-1.4 מיליארד דולר (2008), ל-2.2 מיליארד דולר ([[2011]]), עד ל-4.6 מיליארד דולר (2012), 3.8 מיליארד דולר (2013){{הערה|[http://www.intel.com/cd/corporate/pressroom/emea/heb/519480.htm אינטל ישראל מסכמת את שנת 2012], אתר אינטל}}, ו-4.25 מיליארד דולר (2014){{הערה|{{גלובס||אינטל ישראל: היצוא עלה ל-4.25 מיליארד דולר ב-2014|1001008205|9 בפברואר 2015}}}}. מאז 1999 ועד שנת 2013 יוצרו באינטל ישראל כמיליארד שבבים. אינטל נחשבת לאחת מהחברות הרווחיות בישראל. היא גם מדורגת בצמרת העסקים בעלי אחריות חברתית גבוהה, בשל תרומותיה לחברה הישראלית. כמעט כל עובד שני בה משתתף בהתנדבות בפעילות קהילתית תורמת. בשנת 2012 זכתה אינטל ישראל בפעם החמישית ברצף בתואר "חברת ההיי-טק שהכי טוב לעבודה בה", וב-[[2013]] זכתה במשאל BDI במקום השני ברשימת החברות הישראליות שהכי טוב לעבוד בהן.
▲לאחר הקמת FAB 28, אינטל ישראל מכרה את FAB 18 הישן לטובת הקמת חברת [[נומוניקס|נומונוקיס]]. לימים חברת נומוניקס נמכרה לחברת מייקרון, יצרנית שבבים אמריקאית. בשנת 2013 חברת מיקרון העבירה את FAB 18 חזרה לרשותה של אינטל ישראל והאחרונה חידשה אותו וצירפה אותו לתוך חלק ממפעל FAB 28 הנוכחי.
▲ב-2012 וב-2013 הייתה אינטל מטרה לביקורת כפולה: מצד אחד היא הותקפה על שיעור המס הנמוך שהיא חייבת בו (לפי ההסכמים שנחתמו בינה לבין ממשלות ישראל) ומצד שני - על החלטתה להקים את מפעל המיקרו-מעבדים החדש שלה ב[[אירלנד]] ולא בישראל (בינואר 2013 החליטה אינטל להקים את המפעל החדיש באירלנד, בשל הטבות המס העדיפות שהבטיחה לה ממשלת אירלנד, להשקיע בהקמתו כ-4 מיליארד דולר, ולהעסיק בו 4,200 עובדים ועוד אלפי מועסקים חיצוניים).
==רכישת חברות ישראליות==
שורה 29 ⟵ 60:
* בספטמבר 2010 רכשה אינטל את חברת נאוקלאוס הישראלית שמציעה פתרונות אבטחת מידע למערכות וירטואליות בארגונים, במיליון דולר בלבד.
* ביולי 2011 היא רכשה את חברת ההזנק הישראלית גרפטק (GraphTech Computers), שפיתחה שירות לשליטה מרחוק על המחשב ברשת הסלולרית, בסכום של כמה מיליוני שקלים{{הערה|[http://it.themarker.com/tmit/article/16713 אינטל רכשה את גרפטק הישראלית תמורת מיליוני שקלים], באתר דה-מרקר}}.
* באוקטובר 2011 רכשה אינטל את חברת ההזנק הישראלית [[טלמאפ]] לשירותי מיפוי, חיפוש וניווט בסלולר, בסכום שבין 250 ל-300 מיליון דולר{{הערה|1=יוסי הטוני, [http://www.pc.co.il/?p=70214 אקזיט ראשון לחברה ישראלית בשנה החדשה: אינטל רכשה את טלמאפ תמורת 300 מיליון דולרים], אתר אנשים ומחשבים}}. אינטל סגרה את החברה לאחר פחות משנתיים{{הערה|{{TheMarker|ענבל אורפז|שנתיים אחרי האקזיט: אינטל סוגרת את טלמפ הישראלית|
* ביולי 2013 רכשה את רכשה את חברת ההזנק הישראלית עומק אינטראקטי, שפתחה תוכנה המאפשרת ליצור ממשק זיהוי מחוות המבוסס על מידע ממצלמות תלת-מימד{{הערה|{{TheMarker|ענבל אורפז|אינטל רכשה את עומק אינטראקטיב בפחות מ-50 מ' ד'|1.2072821|6 ביולי 2013}}}}.
* במרץ 2016 רכשה אינטל את חברת Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולר{{הערה|יניב הלפרין, [http://www.pc.co.il/it-news/209145/ אקזיט ספורטיבי: אינטל רוכשת את Replay הישראלית ב-175 מיליון דולר], "[[אנשים ומחשבים]]", 9 במרץ 2016}}.
* במרץ 2017 רכשה אינטל את חברת [[מובילאיי]] הישראלית העוסקת בתחום [[רכב אוטונומי]], תמורת סכום של 15.3 מיליארד דולר.
==אתרי החברה==
* '''[[פארק מת"ם]], חיפה''' - מרכז הפיתוח הראשי של אינטל בישראל, עוסק בפיתוח חומרה ותוכנה בפתרונות מחשוב.
* '''[[הר חוצבים]], ירושלים''' - מרכז פיתוח לתוכנה משובצת ורכיבי מחשוב ותקשורת. בעבר היה באתר גם מפעל (Fab 8).
* '''[[פארק התעשייה קריית גת|פארק התעשייה]], קריית גת''' - באתר שני מפעל ייצור (Fab18 ,Fab28) למעבדים בטכנולוגיה מתקדמת. המפעל השלישי באתר נמצא בהקמה, בהשקעה של כ-40 מיליארד שקל ואמור לייצר שבבים בטכנולוגיית 10 [[נאנומטר]].
* '''[[קריית אריה]], פתח תקווה''' - מרכז פיתוח למוצרי תקשורת שהוקם על בסיס החברות [[DSPC]] ואנוורה, שנרכשו בידי אינטל.
* מרכזי פיתוח נוספים ממוקמים ב[[רעננה]], [[תל אביב]], [[כפר סבא]] ו[[יקום]].
ב-2008 סגרה אינטל את מרכז הפיתוח שלה ב[[יקנעם עילית]] (על בסיס חברת אופלס שנרכשה בידי אינטל){{הערה|1={{ynet|אסף גלעד, "כלכליסט"|אינטל סוגרת את מרכז הפיתוח ביקנעם|3554473|11.06.08}}}}.
==קישורים חיצוניים==
* {{אתר רשמי|https://www.intel.co.il/content/www/il/he/homepage.html}}
| |||