תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות

מאז חתימת התלמוד, קמו לתלמוד שונאיםהיו רביםמי שהוציאו את דיבתו רעה, במה שהחשיבו פסקאות בתלמוד להסתה ולשנאת הזר (הלא הוא: הגוי) או להפקרת רכושו או להצלת חייווחייו. אותם מבקרים התרעמו על ציטוטים מן התלמוד, כגון: "אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויין אדם", "עם הדומה לחמור", "גזל הנכרי מותר" וכן מסוגיות כגון סוגיית ה"מורידין ואין מעלין".

חלק מהסוגיות ש[[צנזורה|צונזרו]] מהגמרא, הושמטו בשל רגישותן לבעיני [[נצרות|נוצרים]]. חלקן, הרגישכולל ביותרכאלה עוסקותהעוסקות במייסד הנצרות, [[ישו]] (ראו גם [[ישו (יהדות)|ישו ביהדות]]). לדוגמה, על פי הגמרא שצונזרה מ[[מסכת סנהדרין]] מופיע תיאור [[חקירת ישו בידי הסנהדרין|הוצאתו להורג של ישו על ידי הסנהדרין]] כיוון ש"כישף והסית והדיח" ([[s:סנהדרין מג א|דף מג ע"א]]). כמו כן, מסופר סיפור יציאתו לתרבות רעה, כיוון שאחד מהזוגות, [[יהושע בן פרחיה]], נידה אותו.

במחצית השנייה של [[המאה ה-16]] התמסד הטיפול בצנזור התלמוד (וספרים נוספים), בעיקר באיטליה. צנזורים - לעיתים קרובות יהודים [[משומד|מומרים]] - עברו על הטקסטים ומחקו בדיו חלקים "בעייתיים" מנקודת מבטם. אחד הצנזורים המפורסמים ביותר היה שמואל ויוואס, רב ודיין צפתי שהפך לרופא ולאחר שנים המיר את דתו לנצרות, שינהושינה את שמו ל[[דומניקו ג'רוזלימיטנו]] והפך לצנזור. עלויוואס מנת להקל על צנזורים ערך ויוואסכתב את ספר הזיקוק, המכיל כללי צנזור ורשימת ספרים יהודיים הדורשים צנזורה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גילה פריבור|שם="ספר הזיקוק" של דומיניקו ירושלמי (1555–1621) והשפעתו על הדפוס העברי|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן (דוקטורט)|שנת הוצאה=2003|קישור=http://www.is.biu.ac.il/files/is/Prebor_h.pdf}}}}.