מדינת היהודים – הבדלי גרסאות

חשיבות הספר, שבו הציע הרצל לראשונה פתרון מעשי ל"[[השאלה היהודית|שאלה היהודית]]" ולחוסר יכולתה של אירופה לפותרה, נובעת מכך שהוא שרטט והביא תוכנית פעולה למדינה, בימים שבהם נחשבה מדינה לחלום רחוק בלבד בקרב [[יהודים]]. בכך הביא הרצל לדיון את מושג ה[[ריבונות]] היהודית, ושכלל את הרעיון ה[[ציונות|ציוני]]. בספרו הדגיש שכדי להגשים את הרעיון יש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על ארץ משלו, מבלי לנקוב בשמה. ספר זה היווה בסיס לזרם ה[[ציונות מדינית|ציונות המדינית]], שסברה שיש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על [[ארץ ישראל]] קודם לתחילת ההתיישבות בפועל, הסדר מדיני שיבטיח את זכותם של היהודים על הארץ, ורק אחרי השגת ערובות חוקיות וזכויות פוליטיות להתיישבות ניתן יהיה להתחיל בהגירה ([[עלייה]]).

{{ציטוט|תוכן="במשך שני החודשים האחרונים ישבתי בפריז, כתבתי את ספרי "מדינת היהודים".

אין אני זוכר, שכתבתי דבר-מה בחיי במצב של התרוממות רוח כזו, כאשר כתבתי את ספרי זה. [[היינריך היינה|היינה]] אומר, כי בשעה שהיה כותב שירים ידועים, היה שומע את משק כנפי העיט על ראשו. מעין משק כנפיים כזה האמנתי לשמוע גם אני, בכותבי את ספרי זה. עבדתי עליו יום יום, עד אשר כלו כל כוחותי; בערב הייתי מוצא מרגוע לנפשי רק בזה, שהייתי הולך לשמוע אל השירה והזמרה של [[ריכרד וגנר|וגנר]], בייחוד אל האופירה "טאנהייזר", ששמעתיה בכל פעם אשר העלוה על הבימה. אולם באותם הערבים, שלא הציגו שום אופירה, הייתי מפקפק בבריאות דעתי.

עיתונו של הרצל שמר על שתיקה. בנדיקט הפר את הבטחתו המוקדמת להרצל לפרסם בעיתון ביקורת על הספר והוציא פקודה שאסור להזכיר אותו ואת הנושא בו הוא עוסק בטורי העיתון. הרצל העיר על כך בלעג, כי אותו עיתון התעלם במשך שנים גם מקיומו של ה[[סוציאליזם]], בתקוה שההתעלמות ממנו תעביר אותו מהעולם.{{הערה|שם=אילון הרצל 201|עמוס אילון, '''הרצל''', עמ' 201–202.}}

לאור היחס המגוון של היהודים בגולה ובארץ לספרו, שש שנים לאחר מכן הוציא הרצל לאור את ספרו [[אלטנוילנד]], בסגנון רומן בדיוני, בניסיון לתרגם את חזונו על החברה הטובה ל[[סוגה]] ספרותית אהודה. הרומן צבר תאוצה מהר עד שהפך להיות מסמךלמסמך מכונן שהוביל ל[[העלייה השנייה|עליה שנייה]] ול[[העלייה השלישית|עליה שלישית]] ואף היה חלק בלתי נפרד מארון הספרים היהודי-הציוני.

כחיבור מכונן בתנועה הציונית, ראה "מדינת היהודים" אור במהדורות רבות, שלהן חוברו מספר תרגומים. בסוף [[המאה התשע עשרה]] או תחילת [[המאה העשרים]] תורגם הספר ל[[רוסית]] על ידי [[פטר שוויצר]] אשר היה נתין [[האימפריה הרוסית]]{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1922%2F12%2F31&id=Ar00601&sk=3ACB5DCC המנוח פיטר שוויצר ז"ל] ניו יורק, ג' בנובמבר 1922}}.

אחת מהן, בתרגומו של מרדכי יואלי, אשר ראתה אור "בחסות הוועדה הבינמשרדית לאירועי שנת ה-30 למדינת ישראל בשיתוף עם הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית",{{הערה|שער המהדורה.}} בשנת [[תשל"ח]] [[1978]], הודפסה בשלוש מאות וחמישים אלף עותקים ב[[הוצאת ידיעות אחרונות]]; ולה הוספו הקדמה מאת [[מנחם בגין]], אז [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], ואחרית דבר מאת [[אריה דולצ'ין]].