גדעון קוץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
גדעון קוץ נולד ב-1948 בעיר [[לודז']] [[פולין]]. משם עבר ל[[וורשה]] וב-[[1957]] [[עליה|עלה]] עם הוריו לישראל. אביו, אלכסנדר קוץ, מהנדס אגרונום במקצועו, היה עובד בכיר בחברת "טבע". הוא היה ממפקדי ה[[פרטיזנים]] שלחמו ב[[נאצים]] ביערות [[אוקראינה]] ו[[קצין]] ב[[הצבא האדום|צבא האדום]] וב[[צה"ל]]. אמו מרים, ניצולת [[גטו טוצ'ין]] ובתו של ראש המרד בגטו זה, גצל שורצמן. גדעון קוץ נושא את שמו. הוא למד ב[[בית הספר אליאנס (תל אביב)|בית הספר התיכון "אליאנס"]] ב[[רמת אביב]], שם סיים בגרות במגמה ריאלית, היה יו"ר [[מועצת תלמידים|מועצת התלמידים]] וחבר מערכת עיתון בית הספר. הוא שיחק כדורסל ב[[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] והופיע בתפקידים על הבמה בתיאטרון ירושלים וב[[תיאטרון החאן]]. היה קצין ב[[צה"ל]] והשתתף ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ב[[חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים|חזית הדרום]].
 
==קריירה אקדמית וציבורית==
כיהן כיו"ר הסתדרות הסטודנטים ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], שם סיים ב-[[1971]] [[תואר ראשון]] ב[[כלכלה]] וב[[יחסים בינלאומיים]], ו[[תואר שני]] ב[[מנהל עסקים]] (ב-[[1974]]) ובקומוניקציה (ב-[[1976]]). שימש יועץ לענייני רווחה חברתית ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]]. אחר-כך היה נציג [[תנועת העבודה]] הציונית ב[[אירופה]] וב[[האינטרנציונל הסוציאליסטי|אינטרנציונל הסוציאליסטי]] ונציג המחלקה האקדמית של ההסתדרות הציונית בפריז. סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר [[דוקטורט]] בתקשורת ב[[סורבון]], ב-[[1980]]. בשנת [[1997]] הוענק לו "דוקטורט ממלכתי" על ידי נשיא [[הרפובליקה הצרפתית]] על מחקריו בתחום תולדות העיתונות העברית באירופה. בין השנים 1992–1994 היה מרצה במחלקה לעיתונאות ולתקשורת באוניברסיטה העברית והשתתף בהקמת מסלול הלימודים ל[[תואר ראשון]] שם. החל משנת [[1994]] היה [[מרצה בכיר]], [[פרופסור חבר]] ופרופסור מן המניין לתקשורת ותרבות באוניברסיטת פריז 8. שם הוא מכהן כראש לימודי [[תואר שני|התואר השני]] בתרבות וחברה, ראש המחלקה ומעבדת המחקר לתרבות יהודית ועברית, ראש המגמה להיסטוריה, תרבות ותקשורת וראש המכון האירופי לחקר העברית.
החל משנת [[1996]] הוא עורך את [[כתב עת|כתב העת]] לחקר התרבות העברית והיהודית באירופה REEH. מ-2006 הוא משמש כעורך כתב העת "קשר" לתולדות העיתונות והתקשורת היהודית והישראלית ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. על פעלו בתחום הפצת התרבות העברית באירופה הוענקה לו פעמיים "[[מדליית בן יהודה]]" מטעם "[[ברית עברית עולמית]]" (בפעם הראשונה בשנת 2003 בכנס פריז ובפעם השנייה בשנת 2011 בכנס פולין). כן זכה במענק ממשלת צרפת לחוקרים מצטיינים ב-2007, 2008, 2009, 2010, 2011. ב-2016 נבחר לעמוד בראש חטיבת ההיסטוריה של האגודה הבינלאומית לחקר המדיה והתקשורת IAMCR.ב-2017 מונה כפרופסור אורח באוניברסיטה היגילונית בקרקוב, פולין. מ-2018 הוא עמית מחקר במכון דניאל אברהם ללימודים בינלאומיים ואזוריים באוניברסיטת תל אביב.