עמק הצבאים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
==היסטוריה==
[[קובץ:Sign in Gazelle Valley, Jerusalem.jpg|ממוזער|שמאל|שלט המוצב בעמק לצורך שיקומו.]]
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] החלה בנייה עירונית רבה ופיתוח כבישים סביב העמק אשר יצרה מחסום ברצף הפתוח שבין עמק הצבאים לבין המרחב הפתוח מסביב לעיר. בנוסף לכך, עם סלילת [[כביש בגין]] צומצם בהרבה מרחב המחיה של הצבאים, שהשתרע עד אז בין השכונות [[בית הכרם]] ו[[גבעת רם]]. הסכנה מהכבישים הצטרפה לסכנות נוספות, כגון כלבים משוטטים, פסולת מתכת ועוד ואוכלוסיית הצבאים ושאר בעלי החיים התמעטה בצורה משמעותית. באותה עת עוד היו בעמק מטעי [[תפוח|תפוחים]] ושזיפיםו[[שזיף|שזיפים]] ששימשו מחסה לצבאים שהצליחו לשרוד, למרות שכבר לא יכלו לשוטט לעבר המרחב הפתוח שמסביב לעיר{{הערה|שם=קרויאנקר|{{הארץ|דוד קרויאנקר|עמק בשירות האומה|1.846439|12 בדצמבר 2002}}}}.
 
ב[[יולי]] [[1995]] קיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה 727, שעיקרה שיישובים כפריים, מושבים ו[[קיבוץ|קיבוצים]] רשאים לשנות את ייעוד הקרקע, כלומר: אדמות חקלאיות יוכלו לשנות את ייעודן לאדמות לבנייה. עורך הדין [[שרגא בירן]] פנה לקיבוצים [[מעלה החמישה]] ו[[קריית ענבים]], להם הוחכר השטח לאחר קום המדינה, והציע להם לקדם תוכנית בנייה בעמק, על בסיס החלטה זו, בעסקת קומבינציה. בירן אף יזם מהלך שבו יגדלו שיעור הפיצוי שיתקבל מהפשרת הקרקע לבנייה{{הערה|{{גלובס|נעה ווסרמן-עמיר|המינהל מתנגד לתוכנית פרי הר בירושלים - בגלל הבקשה לפיצוי חריג|79371|21 בפברואר 1999}}}}.