טוביה קושניר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1, הייתה
שורה 32:
בשנת [[תש"ט]] (1949), כשנה לאחר מותו, ראה אור בהוצאת [[עם עובד]] הקובץ "מחקרי טבע ומכתבים" מפרי עטו. מהדורה מתוקנת ומורחבת בעריכת [[מיכה לבנה]], ובה מכתבים והערכות עליו ועל עבודתו, ראתה אור ב[[הוצאת משרד הביטחון]] בשנת 1982.
 
בשנת 1948 התפרסם חלקו הראשון של המחקר הגנטי על הערצבים בכתב העת [[Nature]]. {{הערה|[https://www.nature.com/articles/161531a0 Kushnir T.,1948. Chromosomal Evolution in the European Mole-Ricket 161, 531–532]}}.
 
בשנת [[1952]] התפרסם ב-''[[Journal of Genetics]]'' שבעריכת [[ג'ון הלדיין]] [[מאמר מדעי|מאמרו]] של קושניר על [[ערצב הגינה]] (''Gryllotalpa gryllotalpa'') והתפתחותו הביולוגית, ובפרט בבעיות התורשה של ה[[זן (טקסונומיה)|זן]] האופייני לארצות החוף המזרחי של הים התיכון. המחקר נערך לאחר מותו על ידי אלמנתו וחבריו. בשולי המאמר ציין העורך הולדן כי לקורא המאמר ברורה האבדה שנגרמה לביולוגיה בגין מותו של קושניר.{{הערה|Tuviah Kushnir, [http://www.ias.ac.in/jarch/jgenet/50/361.pdf Heterochromatic polysomy in Gryllotalpa gryllotalpa L.], ''[[Journal of Genetics]]'' 50,3 (February 1952), 361, באתר [[האקדמיה ההודית למדעים]]; {{דבר|ה. ו.|על דאבדין|1952/11/18|00209}}.}}
שורה 38:
==הנצחתו==
[[קובץ:Colchicum tuviae 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[סתוונית טוביה]] בפריחה ב[[באר שבע]]]]
על שמו של טוביה קושניר נקראת "[[סתוונית טוביה]]" (''Colchicum tuviae'') – מין מיוחד של [[סתוונית]], ה[[מין אנדמי|גדל רק]] ב[[מדבר יהודה]], צפון [[הנגב]] וצפון [[סיני]]. הפרח בהיר ואבקניו כהים, בצבעי ירוק ארגמן{{הערה|1=[[:commons:Category:Colchicum tuviae|סתוונית טוביה]] ב[[ויקישיתוף]]; {{צמח השדה|219|סתוונית טוביה}}; {{צמחיית ישראל|COLTUV|סתוונית טוביה}}.}}. גם [[אירוס עוזיהו]] (''Iris regis-uzziae''), צמח נדיר הדומה ל[[אירוס ארצישראלי|אירוס הארצישראלי]] המצוי בנגב ולא גדל מחוץ לארץ ישראל, נקרא בעבר "אירוס טוביה".{{הערה|1={{צמח השדה|685|איריס טוביה}}; {{צמחיית ישראל|IRIREG|אירוס טוביה}}.}} בשנת 1943 אסף טחב שהוגדר בשנת 1955 בשם ''Ephemerum sessile var. Kushniri''. בשנת 1947 אסף בחרמון נימפית מהמין ''Polygonia c-album'' היתההייתה זו הפעם היחידה שנמפית זו נמצאה בחרמון, [[דובי בנימיני]] קבע את שמה העברי [[נימפית טוביה]].
 
בשנת [[1959]] פרסם אביו, שמעון קושניר, את הספר "בדמדומי בוקר", שאותו [[הקדשה (ספר)|הקדיש]] לבנו,{{הערה|{{מעריב|[[דוד לאזר|ד. ל.]]|מעט לעט: אב ובנו|1959/05/22|01300}}.}} וב-[[1970]] כתב את "האיריסים עודם פורחים", קורות לחימתם ונפילתם של הל"ה בהדגשת דמותו של טוביה. הסופרת [[דבורה עומר]] כתבה עליו ביוגרפיה לבני הנעורים בשם "סערה באביב" (1987).