יוחנן סימון – הבדלי גרסאות

כשהצטרף סימון למייסדי "אופקים חדשים" הוא היה עדיין חבר-קיבוץ ונחשב לצייר סוציאליסטי מהשורה הראשונה. מעשה זה נתפס על ידי ציירי התנועה של הקיבוץ הארצי כמעין בגידה, חציית-קווים אדומים והפניית-עורף לריאליזם הסוציאליסטי; שהרי "אופקים חדשים" דגלה בציור מופשט אסתטי וב"אמנות לשם אמנות". סימון לא ראה סתירה בין היותו [[צייר-חצר]] של התנועה הקיבוצית לבין הצטרפותו ל"אופקים חדשים" אלא, המשכיות שמשוחררת מהסגנון הבוטה של הריאליזם הסובייטי מבית מדרשו של [[אנדריי ז'דאנוב|ז'דאנוב]], האידאולוג הקנאי של [[המפלגה הקומוניסטית הסובייטית]].

 

אולם, כשעזב סימון את הקיבוץ, הוא אכן היפנה בפועל עורף לריאליזם הסוציאליסטי והפך להיות צייר עירוני שחזר להתנסויות האמנותיות המודרניות שחווה בשנות חייו [[בוהמה|הבוהמיות]] בפריז. חרף ההפשטה בציוריו, הם היו די ברורים ומובנים, צבעוניים ואופטימיים.