האימפריה הפרנקית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הגהה, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 12:
| ישות קודמת = [[האימפריה הרומית המערבית]] {{ש}} ממלכת פריסיה {{ש}} [[גרמאניה]]
| ישות יורשת = [[פרנקיה המערבית]] {{ש}} [[פרנקיה התיכונה]] {{ש}} [[פרנקיה המזרחית]]
| שליטים בולטים = [[כלוביס הראשון]] (
| שטח בעבר = 1,200,000
| תאריך שטח בעבר = 814
שורה 20:
}}
[[קובץ:Franks expansion.gif|ממוזער|שמאל|250px]]
'''האימפריה הפרנקית''' (ב[[לטינית]]: '''Imperium Francorum'''), או '''פרנקיה''', הייתה הטריטוריה שיושבה ונשלטה על ידי [[פרנקים|הפרנקים]] מ[[המאה ה-4]] ועד [[המאה ה-10|למאה ה-10]]. הממלכות הפרנקיות השונות אוחדו על ידי המלך [[כלוביס הראשון]] ([[481]]–[[511]]), אולם במהלך קיומה חולקה האימפריה פעמים רבות, כאשר הפעם האחרונה הייתה ב[[הסכם ורדן]], לאחר מותו של [[לואי החסיד]]. הממלכות [[פרנקיה המערבית|המערבית]] [[פרנקיה המזרחית|והמזרחית]] הפכו לבסוף ל[[צרפת]] [[גרמניה|וגרמניה]], בהתאמה.
== המרובינגים ==
שורה 34:
השטח הפרנקי הורחב תחת שלטונם של בניו של כלוביס ולבסוף כיסה את רוב [[צרפת]] של היום ובנוסף שטחים ממזרח ל[[ריין]] כמו [[אלמניה]] (דרום מערב [[גרמניה]] של היום) [[תורינגיה|ותורינגיה]]. [[סקסוניה]], לעומת זאת, נשארה מחוץ לממלכה הפרנקית עד שנכבשה לבסוף על ידי [[קרל הגדול]] מאות שנים מאוחר יותר.
בכל ממלכה פרנקית שימש [[מאיורדומוס]] כראש המדינה. סדרה של מקרי מוות לא צפויים שהחלו עם זה של [[דגוברט הראשון]] ב-[[639]] הובילה לרצף של מלכים קטינים. עד [[המאה ה-8]] מצב זה איפשר למאיורדומי (צורת הריבוי של
== הקרולינגים ==
שורה 47:
פפין ביסס את מעמדו בשנת [[754]] בהיכנסו לברית עם האפיפיור [[סטפנוס השני]] בטקס מרהיב שנערך ב[[בזיליקת סן דני]] בו משח האפיפיור את המלך ואת משפחתו והכריז עליו כ"מגן הרומאים" (''Patricius Romanorum''). פפין פתח במלחמה נגד ה[[לומברדים]] שהשתלטו על רוב שטחי המגף האיטלקי ולבסוף הכריח את מלכם להחזיר אזורים רבים לאפיפיורות, שהיו הבסיס ל[[מדינת האפיפיור]].
עם מותו של פפין הגוץ ב-[[768]] בניו, קרל ו[[קרלומן הראשון|קרלומן]], שוב חילקו את הממלכה. אולם קרלומן פרש למנזר ומת זמן קצר לאחר מכן, בהשאירו את הממלכה כולה לאחיו, העתיד להפוך ל[[קרל הגדול]]. החל משנת [[772]] קרל כבש את שטחי ה[[סקסונים]] ואיחד אותם עם הממלכה הפרנקית. במסגרת מערכה זו נכפתה על הסקסונים התנצרות בכוח הזרוע - אופן התנצרות שלא היה מקובל אז
בדצמבר [[800]] הכתיר האפיפיור [[לאו השלישי (אפיפיור)|לאו השלישי]] את קרל הגדול כ"קיסר הרומאים" בטקס ברומא, שתואר בידי המקורות של התקופה כאקט מפתיע שלא תואם קודם עם קרל. אף שקרל העדיף את התואר "קיסר, מלך הפרנקים והלומברדים" הוכרה האימפריה הפרנקית רשמית בטקס כיורשת של [[האימפריה הרומית המערבית]], דבר שהעלה את חמתו של קיסר [[האימפריה הביזנטית]] [[מיכאל הראשון רנגבס]] שטען כי האימפריה בשליטתו ירשה את האימפריה הרומית המערבית. בסופו של דבר הוא הכיר בקרל הגדול כקיסר נוסף. ההכתרה נתנה לגיטימציה קבועה לעליונות [[הקרולינגים]] בין הפרנקים.
שורה 57:
=== קרולינגים מאוחרים ===
לקרל הגדול היו מספר בנים אולם רק אחד נשאר בחיים אחריו. בן זה, [[לואי החסיד]], הלך אחרי אביו ושלט על אימפריה מאוחדת. אולם כאשר לואי מת ב-[[840]] הקרולינגים חזרו למסורת של ירושה מחולקת. [[הסכם ורדן]] חילק את האימפריה הפרנקית לשלושה חלקים:
#
#
#
== לאחר הסכם ורדן ==
|