רצח טלי חטואל ובנותיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 11:
כוחות [[צה"ל]], לוחמי חטיבת גבעתי, חיילים מ[[גדוד]] [[חיל השריון|שריון]] 9, הוזנקו לשטח והצליחו להרוג את המחבלים. במהלך חילופי האש נפצעו שני חיילים ואזרח. הג'יהאד האסלאמי וועדות ההתנגדות העממיות נטלו אחריות על הרצח, שבוצע בהוראת [[מוחמד שייח' חליל]] מהג'יהאד האיסלאמי. מפקד [[גדודי חללי אל-אקצה]] ב[[עזה]] הכריז כי הפיגוע הוא תגובה ראשונית ל"חיסולם" של ה[[שייח' יאסין]] ושל [[עבד אל-עזיז א-רנתיסי]], שחוסלו בחודשיים שקדמו לפיגוע, וכן ל"מעשי הטבח ב[[בית להיא]] ובכל [[השטחים]]". ה[[חמאס]] הבהיר כי אנשיו אינם מעורבים בפעולה.
 
הפיגוע בוצע ביום שבו הצביעו חברי הליכוד על [[תוכנית ההתנתקות]]. במערכת הביטחון חששו כי ארגוני הטרור יערכו פיגועים ביום זה על מנת להשפיע על תוצאות הבחירות. [[אריאל שרון]], [[ראש ממשלת ישראל]] הגיב בהקלטה ששודרה בערוצי ה[[רדיו]], כי הפלסטינים מנסים למנוע את תוכנית ההתנתקות באמצעות הפיגוע, מכיוון שהיא קשה וחמורה להם, ולכן על אף הפשע האכזרי הוא ימשיך להילחם על מימוש ההבדלות מעזה{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|שרון מגיב: "המחבלים יעשו הכל נגד ההתנתקות"|2910639|2 במאי 2004}}}}. הפיגוע עורר הלם וזעם רב בקרב תושבי גוש קטיף. היו שהפנו אצבע מאשימה כלפי [[בג"ץ]], שאסר על [[צה"ל]] להרוס בנייני מגורים שבחסותם השתמשו המחבלים לביצוע הפיגוע{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|זעם בגוש קטיף בעקבות הפיגוע: "נקים מחתרת גלויה"|2910583|2 במאי 2004}}}}.
 
==לאחר הרצח==
שורה 17:
 
שבוע אחרי הרצח, ב-[[9 במאי]], ירו שני מחבלים פלסטינים שהיו לבושים בבגדי נשים אל עבר תהלוכת ה[[אזכרה]] לחטואל, שצעדה במקום הרצח. הירי לא גרם לנפגעים. כוחות צה"ל שאבטחו את האירוע השיבו אש והרגו את המחבלים.
 
הרצח בוצע בחסות בנייני מגורים בפאתי [[חאן יוניס]], ש[[בג"ץ]] לא התיר לצה"ל להרסם, למרות טענת הצבא שמדובר באיום ביטחוני{{הערה|{{ערוץ7||בג"צ מנע חישוף מחסה המחבלים|77607|3 במאי 2004}}}}. רק אחרי רצח חטואל והירי בעת האזכרה, הסיר בג"ץ את האיסור (בג"ץ 4372/04 צאבר מחמד אבו דאייר ואח' נגד מפקד כוחות צה"ל ב[[רצועת עזה]]) והכשיר את הריסת המבנים בידי צה"ל בדיעבד{{הערה|1=נועם שרביט, [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-45980-00.html?tag=19-56-18 בג"ץ נתן 'אור ירוק' להרס הבתים ברפיח], אתר [[חדשות מחלקה ראשונה]].}} לאחר שכבר נהרסו ברובם הגדול ב-[[10 במאי]] בידי צה"ל{{הערה|1=[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=343747#post2337776 תמונת הריסת הבתים], בפורום [[פרש (אתר)|פרש]]}}.
 
ב[[המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות|מחאה כנגד תוכנית ההתנתקות]] ניצב דוד חטואל בראש [[שרשרת אנושית|השרשרת האנושית]] מ[[הכותל המערבי]] ל[[מעבר ארז]]. ביום פינוי היישוב [[קטיף (מושב)|קטיף]] הוצבו ליד ביתו של חטואל חמישה כיסאות ריקים שעליהם סרטים כתומים ושמותיהם של טלי וארבע בנותיהם.
שורה 24 ⟵ 22:
ב-[[25 בספטמבר]] [[2005]], במסגרת [[מבצע גשם ראשון]], ביצע [[צה"ל]] [[סיכול ממוקד]] ב[[מוחמד שייח' חליל]] באמצעות [[טיל]] שנורה מ[[מסוק קרב]]. חליל, מבכירי הג'יהאד האסלאמי, היה האיש שתכנן את הרצח ושורה של פיגועים נוספים (הוא היה אחראי לרצח של 15 ישראלים). ב-[[9 ביוני]] [[2006]] הורה [[אלוף פיקוד הדרום]], [[יואב גלנט]], על ביצוע תקיפה אווירית של מבנה (ליד ההתנחלות לשעבר [[שליו (יישוב)|שליו]]) ששימש לאימוני מחבלי [[ועדות ההתנגדות העממית]]. כלי טיס של [[חיל האוויר]] ביצע את ה[[סיכול ממוקד|תקיפה]] ובמהלכה נהרגו ארבעה מחבלים, בהם גם [[ג'מאל אבו סמהדאנה]], מפקד [[ועדות ההתנגדות העממית]] שהיה האחראי לרצח מטעמם, אשר בא לצפות באימוני ה[[טרור פלסטיני|מחבלים]]{{הערה|1=[[אמיר אורן]], [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1111439 צה"ל כנראה לא ידע שסמהדנה שהה במחנה שהופצץ ברצועה], [[הארץ]], {{כ}} 11.06.2006,{{ש}} "אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, אמר שלשום כי ג'מאל אבו סמהדנה, מפקד הוועדות שנהרג בהפצצה יחד עם שלושה מפעילי ארגונו, בא לבסיס כדי לצפות בחוליה המתרגלת את החדירה לארץ. מקורות צבאיים בישראל סירבו לומר אם היה ידוע לצה"ל מראש על נוכחותו של אבו סמהדנה במקום. ככל הנראה, עובדה זו לא הייתה ידועה מבעוד מועד והדיווח על מותו הפתיע את צה"ל.".}}. ב-[[6 ביוני]] [[2007]] עצרו כוחות הביטחון את ג'יהאד אבו דהאר, תושב [[קרארה]] שהתגורר קרוב מאוד ל"[[ציר כיסופים]]". הוא סייע לרוצחים של משפחת חטואל, באמצעות [[מודיעין צבאי|מודיעין]], הסתרת נשק והכנות לפיגוע.
 
ב-[[16 ביוני]] [[2004]] העניקה [[אוניברסיטת בן-גוריון]] לטלי חטואל תעודת [[מוסמך]] (תואר שני) ב[[אומנות (תרבות)|אמנות]] ו[[עבודה סוציאלית]]. בעלה, דוד חטואל, קיבל את התואר בשמה. ב-2004 הקים דוד חטואל עם קבוצת חברים את עמותת 'טלי ביד רמ"ה' לזכר טלי ובנותיה, המסייעת בידי אנשים הזקוקים לטיפולי הפריה{{הערה|1=[http://www.beyadrama.org.il טלי ביד רמ"ה] עמותה שעוזרת לנזקקים לטיפולי פוריות לזכר טלי וארבע בנותיה}}.

באייר תשס"ה, שנה לאחר הרצח, יצא לאור בהוצאת המכון התורני אור עציון הספר "טל לישראל - אסופת מאמרים בעניין חינוך הבת" לזכרן של בנות משפחת חטואל. הספר כולל עשרות מאמרים בהלכה, מחשבה, חינוך וצניעות. בין הכותבים בספר הרבנים הראשיים לישראל, רבנים ואנשי ונשות חינוך. בשנת תשס"ו - [[2006]] נקבע יום הירצחן של טלי ובנותיה על ידי "[[ועד מתיישבי גוש קטיף]]" כיום של לימוד ובירור במערכות החינוך השונות. אמהּ של טלי חטואל, שוש מלכה, כתבה [[ספר ילדים]] בשם "רוני בונבוני" לזכר נכדתה רוני.
 
כשנה וחצי לאחר הרצח, ב[[דצמבר]] [[2005]] התחתן דוד חטואל בשנית ובהמשך נולדו לו חמישהשישה ילדים{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|דוד חטואל סוגר מעגל|303359|30 ביולי 2015}}}}. חטואל הוא מנהל מחוז הדרום של [[החינוך הממלכתי-דתי]].
 
==הריסת המבנים==
===לפני רצח בנות משפחת חטואל===
מעל שנתיים לפני רצח בנות משפחת חטואל, ב-18 בפברואר [[2002]] לפנות ערב, ירה מחבל על רכב על ציר כיסופים ורצח את אהובה אמרגי, תושבת [[גני טל (גוש קטיף)|גני טל]]. כח של צה"ל שהגיע למקום ניהל קרב עם המחבל ושני חיילים נהרגו{{הערה|{{ynet||נמשכת ההסלמה: 3 הרוגים ברצועה - והרוג נוסף בי-ם|1675110|19 בפברואר 2002}}}}. לאחר הפיגוע הרס צה"ל שני מבנים בפאתי [[חאן יוניס]] לאורך ציר כיסופים שלא שימשו למגורים, והודיע לדיירי כ-20 מבני מגורים באזור שבתיהם מיועדים להריסה ועליהם לפנות בתיהם{{הערה|שם=טמקא19}}. תושבי הבתים הגישו יחד עם חבר הכנסת [[מוחמד ברכה]] שתי עתירות ל[[בג"ץ]] נגד הריסת הבתים, יחד עם בקשה ל[[צו ביניים]] עד בירור העתירה. השופטת [[דורית ביניש]] הוציאה צו ביניים המורה שלא להרוס את המבנים, עד לדיון בעתירה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=02015560.L01|סוג=בג"ץ|עותר= אחמד סעיד עבד רבו הדאף|משיב=מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה|ניתן ב=19 בפברואר 2002}}}}{{הערה|{{הארץ|משה ריינפלד| בג"ץ עיכב הריסת 20 בתי פלשתינאים בכביש כיסופים|1.773018|18 בפברואר 2002}}, שימו לב שתאריך הידיעה שגוי. תאריך נכון נמצא ב: {{הארץ||בג"ץ עיכב הריסת בתים בכביש כיסופים|1.773492|19 בפברואר 2002}}}}.
 
באתר ynet הובאו בהקשר זה דברים מפי "גורם ב[[פיקוד הדרום]]": "ההודעה על פינוי הבתים הועברה באופן כללי לפלסטינים המתגוררים באזור הפיגוע, מכיוון שפיקוד דרום כלל לא החליט אלו בתים יהרסו. כעת מתנהל על כך דיון בפיקוד ועדיין לא הוחלט אלו בתים מהווים סיכון ומהו הצורך המבצעי המדוייק בהריסת הבתים". עוד הוסיף הגורם: "בכל מקרה לא תבוצע הריסה נוספת עד להחלטה של בג"ץ וגם ללא העתירה לבג"ץ היה הפיקוד מתייעץ עם גורמים משפטיים לפני הפעולה". עוד נטען שבפיקוד הדרום נזהרו מהריסת בתים בעקבות ביקורת בינלאומית על הריסת שכונה ב[[רפיח]] זמן מה קודם לכן{{הערה|שם=טמקא19|{{ynet||בג"ץ הורה לצה"ל להקפיא את הרס הבתים ברצועה|1679189|19 בפברואר 2002}}}}. לאחר יומיים הצהירה המדינה שחזרה בה מכוונתה להרוס מיידית את הבתים, והודיעה כי אם תתכנן בעתיד להרוס מבנה, דייריו יקבלו הודעה מראש, אלא אם הודעה כזאת אינה אפשרית בשל צורך מבצעי מיידי, סיכון חיי חיילים או סיכול פעולה מבצעית. בעקבות זאת משכו העותרים את העתירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=02015560.F03|סוג=בג"ץ|עותר= אחמד סעיד עבד רבו הדאף|משיב=מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה|ניתן ב=21 בפברואר 2002}}}}.
 
במאי 2002 נערך דיון בלשכת [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אליקים רובינשטיין]], על הריסת הבתים. בסיכומו נכתב: "הריסת שני הבתים המצויים בקרבת הגשר מתוארת על ידי אלוף הפיקוד כעניין של פיקוח נפש... לפחות בית אחד מאוכלס באזרחים אשר אין מידע הקושר אותם לפיגועים או למתן אפשרות לביצוע פיגוע... ההריסה צריכה להיות כפופה למתן פיצויים. יש להביא את הנושא לידיעת שר הביטחון והרמטכ"ל, כדי שייתנו דעתם לכך"{{הערה|שם=ברגר|{{הארץ|יותם ברגר|פסיקת בג"ץ שהשר אוחנה רמז שהובילה לרצח משפחת חטואל מעולם לא ניתנה|1.7366650|13 ביוני 2019}}. שימו לב שבכתבה זאת מתייחסים לעתירה שהוגשה במארס 2002 וטופלה על ידי [[אילה פרוקצ'יה]]. עתירה זאת היא {{פס"ד עליון|קישור=02023530.R02|סוג=בג"ץ|עותר=חסן מגיד' גומעה חמד|משיב=מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה|ניתן ב=17 במרץ 2002}}, אולם ספק אם היא מתייחסת למבנים בציר כיסופים.}}. בסופו של דבר לא נהרסו מבנים בציר כיסופים עד לאחר רצח בנות משפחת חטואל.
 
===לאחר רצח בנות משפחת חטואל===
לאחר רצח בנות משפחת חטואל, אמר הרמטכ"ל [[משה יעלון]]: "יש פה בפרוזדור כיסופים בתים קרובים לציר שאנחנו מטעמי ביטחון שקלנו וגם רצינו להזיז אותם ולפצות את התושבים. אולם הדבר לא אושר לנו במערכת המשפטית"{{הערה|{{ערוץ7||בג"צ מנע חישוף מחסה המחבלים|77607|3 במאי 2004}}}}. בראיון ל[[קול ישראל]] בעקבות הפיגוע אמר אלוף פיקוד הדרום [[דן הראל]] כי "למרות ש[[בג"ץ]] הורה שלא להרוס מבנים בקטע כביש זה", אם יתברר שהפיגוע בוצע בחסות בתים פלסטינים - צה"ל יהרוס אותם{{הערה|{{וואלה!||הובאו למנוחות 5 נרצחות הפיגוע בכיסופים|537812|3 במאי 2004}}}}. ראש [[מועצה אזורית חוף עזה|המועצה האזורית חוף עזה]] [[אבנר שמעוני]] התבטא כי "בג"ץ שלא נתן אישור לצה"ל להרוס את הבתים סמוך לציר שבחסותו יוצאים המחבלים - ידיו לא תהיינה נקיות"{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג ואפרת וייס|המתנחלים מאשימים: "ידי בג"ץ לא יהיו נקיות"|2914067|10 במאי 2004}}}}{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|זעם בגוש קטיף בעקבות הפיגוע: "נקים מחתרת גלויה"|2910583|2 במאי 2004}}}}.
 
מיד אחרי הרצח הרס צה"ל 6 מבנים מדרום לציר כיסופים, מהמקום ממנו יצאו המחבלים. בנוסף נהרס מבנה ללא גג ומחסן מצפון לציר, מכיוונם נורו יריות על עמדה של צה"ל. נציג המדינה הצהיר בדיון ב[[בג"ץ]] שאין כוונה להרוס עוד מבנים בעקבות הפיגוע ושהמבנים לא נהרסו לצורך הרתעה או ענישה אלא "לאחר שהתקבל מידע חסוי שהצביע על סיכון לפיגוע נוסף במקום, בטווח הזמן המיידי"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=04041030.M03|סוג=בג"ץ|עותר=חסן עבד אלכרים אלזר ו-8 אח'|משיב=מפקד כוחות צה"ל בעזה|ניתן ב=3 במאי 2004}}}}. שבוע לאחר הרצח, במהלך אזכרה שנערכה במקום הרצח בנוכחות מאות מתיישבים, פתחו מחבלים באש מתוך מבנים סמוכים לציר על באי האזכרה. במהלך הקרב הרס צה"ל עוד 7 מבנים לאחר שיושביהם הוזהרו ופונו מהם. שופטי בג"ץ דחו את הטענה שההריסה בוצעה בניגוד להצהרה שניתנה שבוע קודם לכן, וקיבלו את טענת המדינה שהמבנים נהרסו תוך כדי פעילות מבצעית{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=04043720.N02|סוג=בג"ץ|עותר=צאבר מחמד אבו דאייר ו- 7 אח|משיב=מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה|ניתן ב=10 במאי 2004}}}}{{הערה|[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=343747#post2337776 תמונת הריסת הבתים], בפורום [[פרש (אתר)|פרש]]}}.
כשנה וחצי לאחר הרצח, ב[[דצמבר]] [[2005]] התחתן דוד חטואל בשנית ובהמשך נולדו לו חמישה ילדים{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|דוד חטואל סוגר מעגל|303359|30 ביולי 2015}}}}.
 
== קישורים חיצוניים ==