גולאג – הבדלי גרסאות

מכסות עבודה קיצוניות, [[רעב]], [[התעללות]] ו[[מזג אוויר]] קשה היו הסיבות העיקריות לשיעור התמותה הגבוה בגולאג, שהגיע עד ל-80%. [[כריתת עצים]] ועבודות [[כרייה]] היו העבודות הנפוצות והקשות ביותר. ב[[מכרה]] של גולאג, המכסה לאסיר יכלה להגיע עד 13 טון של [[עפרה (מחצב)|עפרה]] ליום. אי עמידה במכסה גרמה לשלילת [[מזון]] חיוני, מה שהחל מעגל קטלני של [[תת תזונה]] ואי יכולת לעמוד במכסה בעקבותיה, מצב שכונה "דוחודיאגה" (доходяга). האסירים אולצו לעבוד בתנאים תת-אנושיים, ולמרות מזג האוויר הקשה, הם כמעט מעולם לא צוידו ב[[ביגוד]] מתאים, תזונה הולמת או [[רפואה|טיפול רפואי]]. חוסר ב[[ויטמין|וויטמינים]] גרם למחלות תזונתיות רבות. המזון שניתן לאסיר סיפק לרוב כ-1,200 [[קלוריה|קלוריות]] בלבד ליום, בעיקר בצורת [[לחם]] מאיכות נמוכה שחולק במשקל וכונה "פאיקה" ("пайка"). לפי נתוני ה-[[WHOארגון הבריאות העולמי]] המינימום הנדרש לעובד בעבודה קשה הוא 3,100-3,900 קלוריות ליום. בחלק מהמחנות הייתה נהוגה שיטה אכזרית ובה היו שוללים מהאסיר האחרון שהגיע למשמרת העבודה את מנת המזון היומית שלו, ולעיתים אף ירו בו במקום.