נחמן מברסלב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי זכר צדיקים לברכה
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, אין להצמיד לאדם את התואר ז"ל, שליט"א, זצוק"ל, זי"ע, הי"ד (מידע נוסף ב ויקיפדיה:עקרונות מיוחדים לשפה העברית)
שורה 21:
}}
 
רבי '''נחמן מברסלב זצ"ל''' ([[א' בניסן]] [[ה'תקל"ב]], [[4 באפריל]] [[1772]] – [[י"ח בתשרי]] [[ה'תקע"א]], [[16 באוקטובר]] [[1810]]) היה [[אדמו"ר]] בדור הרביעי של [[תנועת החסידות]] ומייסד [[חסידות ברסלב]]. הוא היה מורה רוחני מקורי שהדגיש את המכשלות הרבות בדרך לדעת האל ואת חשיבות השמחה, הפשטות והתמימות. הרבה למחות על מה שראה כהתמסדות ואובדן הדרך של החסידות ונקלע למחלוקות קשות עם אדמו"רים אחרים, עקב המקוריות והשונות בדרך שייסד, וכן סביב טענתו שהוא לבדו "צדיק האמת" ושישנם אדמו״רים שהם ״מפורסמים של שקר״.
 
תלמידו הבולט ביותר, רבי [[נתן מנמירוב]], חיבר על פי דברי תורתו את [[ליקוטי מוהר"ן]], וספרי יסוד אחרים של חסידות ברסלב. רבי נחמן לא מינה לו יורש, וחסידות ברסלב הוסיפה לתפקד כתנועה עם מורים הבקיאים בתורתו ולא כחצר בראשות שושלת אדמו"רים. בימי חייו עורר סערה והתנגדות עזות, וחסידות ברסלב הייתה קבוצה קטנה ונרדפת עד שזכתה להתעניינות ותחייה במחצית השנייה של [[המאה ה-20]]. חסידיה מונים כיום עשרות אלפים, החלוקים לקהילות רבות, רבים מהם [[חזרה בתשובה|חוזרים בתשובה]].
שורה 27:
==ביוגרפיה==
=== שנותיו הראשונות וצעירותו===
נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[מז'יבוז']] שבפלך [[פודוליה]], ב[[האיחוד הפולני-ליטאי|איחוד הפולני-ליטאי]] (כיום ב[[אוקראינה]]). בימיו התחוללה [[חלוקת פולין]], והשטחים הסובבים נמסרו ל[[רוסיה הקיסרית]]. אמו של רבי נחמן, פייגה, הייתה בתה של [[אדל בת הבעל שם טוב]].{{הערה|ארתור גרין, בעל הייסורים - חייו של ר' נחמן מברסלב, הוצאת עם עובד - ספריית אופקים, 1981}}. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי [[נחמן מהורדנקא]], אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, וקרא לבנו על שמו.
 
ר' נחמן גדל באווירה חסידית-[[קבלה|קבלית]]. מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו. הרבה [[התבודדות|להתבודד]], [[תענית|להתענות]] ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי [[בר מצווה|בר המצווה]] שלו עם סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר שהתגורר בכפר אוסאטין (כיום סטרה אוסוטה) סמוך ל[[סמילה]]. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת. כבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון ומשמשו.
שורה 56:
 
הוא הדגיש לא מעט את חשיבותה של ה[[שמחה]], וההתנגדות ל[[ייאוש]] ולעצב אפיינה את תורתו לאורך כל הדרך. דוגמאות לאמרות מפורסמות משלו בעניין זה:
* {{ציטוטון|ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאוד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל.|[https://he.wikisource.org/wiki/לקוטי_מוהר%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%9E%D7%9722ן_תנינא_מח ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן מח]}}
* {{ציטוטון|מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.|ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן כד}}
* {{ציטוטון|אין ייאוש בעולם כלל|ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן עח}}