יהדות אתיופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, אין להצמיד לאדם את התואר ז"ל, שליט"א, זצוק"ל, זי"ע, הי"ד (מידע נוסף ב ויקיפדיה:עקרונות מיוחדים לשפה העברית)
שורה 18:
=== ביתא ישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|ביתא ישראל}}
בֵּיתֶא ישראל הן הקהילות היהודיות במדינות האתיופיות [[אמהרה]] ו[[תיגראי]]. קהילות אלה חיו במנותק מתפוצות עם ישראל האחרות, ובשל כך מקצת ממנהגיהן שונים מאלה של [[יהדות רבנית|היהדות הרבנית]]. מרבית יהודי הקהילה עלו לארץ ישראל במרוצת המאה ה-20, ורבבות נספו במהלך ניסיונות העלייה. ב-1973 יצא קול קורא של [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]], הכריז על יהודי אתיופיה כעל צאצאי [[שבט דן]] ודרש את גאולתם. בשני מבצעים סודיים הועלו יהודי אתיופיה לישראל. בראשון, "[[מבצע משה]]", שהגיע לשיאו בשנים 1983 - 1985, עלו קרוב ל-20,000 יהודים. ובשני, "[[מבצע שלמה]]" בסוף מאי 1991, עלו עוד 14,087 יהודים מאתיופיה לישראל. 4,000 נוספים, שלא הספיקו להגיע למחנה ההמתנה באדיס אבבה, הועלו בחדשים שלאחר מכן.{{הערה|[https://dbs.bh.org.il/he/%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94אתיופיה/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9Dמקום קהילת יהודי אתיופיה], מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 13-02-2019}}
 
====מנהיגים משמעותיים====
אחד מהמנהיגים החשובים שעלו לארץ הוא ממו אברה או בשמו העברי עזרא אברה ז"ל. עזרא אברה היה סוכן מוסד שהתאמץ להעלות את כל יהודי אתיופיה מאתיופיה לסודן ומסודן לישראל, לשם כך הוא עשה יותר מארבעים וחמש פעמים את הדרך מאתיופיה לסודן הלוך ושוב על מנת להעלות ארצה כמה שיותר יהודים. עזרא העלה את משפחתו לישראל כדי להמשיך את עבודתו כסוכן מוסד. במהלך הדרך תפסה המשטרה הסודנית את עזרא ועצרה אותו. לאחר שנתיים באיומים על חייו בשנה השלישית הצליח לשכנע אותם שהוא נוצרי ובבית הכלא החליטו לתת לו [[תעודת זהות]] שבעזרתה יוכל להסתובב רק בסודן אך לאחר זמן נוסף חזר לעבוד כסוכן מוסד. משפחתו בישראל האמינה שעזרא נפטר אך המשיך בעבודתו כרגיל. כיום חי בנתניה עם אשתו וחמשת ילדיו.עד היום זכור עזרא אברה כמשפיע חברתית באותה התקופה וראוי להערכה מצידם של בני העדה האתיופית.
 
אחד מהמנהיגים החשובים שעלו לארץ הוא ממו אברה או בשמו העברי עזרא אברה ז"ל. עזרא אברה היה סוכן מוסד שהתאמץ להעלות את כל יהודי אתיופיה מאתיופיה לסודן ומסודן לישראל, לשם כך הוא עשה יותר מארבעים וחמש פעמים את הדרך מאתיופיה לסודן הלוך ושוב על מנת להעלות ארצה כמה שיותר יהודים. עזרא העלה את משפחתו לישראל כדי להמשיך את עבודתו כסוכן מוסד. במהלך הדרך תפסה המשטרה הסודנית את עזרא ועצרה אותו. לאחר שנתיים באיומים על חייו בשנה השלישית הצליח לשכנע אותם שהוא נוצרי ובבית הכלא החליטו לתת לו [[תעודת זהות]] שבעזרתה יוכל להסתובב רק בסודן אך לאחר זמן נוסף חזר לעבוד כסוכן מוסד. משפחתו בישראל האמינה שעזרא נפטר אך המשיך בעבודתו כרגיל. כיום חי בנתניה עם אשתו וחמשת ילדיו.עד היום זכור עזרא אברה כמשפיע חברתית באותה התקופה וראוי להערכה מצידם של בני העדה האתיופית.
 
===פלאשמורה ===
{{הפניה לערך מורחב|פלאשמורה}}
פלאשמורה הוא [[כינוי]] שנוצר באתיופיה לפני כ-300 שנה. המילה פלאשמורה מורכבת משתי מילים- '' "פלאש ''" ו- ''"מורה''" (פלאשה מורה - עוף דורס האוכל מכל הבא ליד) כשם שהפלאשמורה [[המרת דת#בנצרות|התנצרו]].
 
כינוי זה הנונחשב כינוילכינוי גנאי, מרביתומרבית מבניבני ביתא-ישראל נוהגים לא לכנותם בכינוי זה באופן פומבי. אולם, בישראל כינוי זה הוגהנהגה אחרת - פלאשמורה. פלאשמורה הם צאצאיהם של ביתא ישראל אשר חדלו מלקיים [[היימנות|מצוות]] או [[המרת דת|המירו את דתם]] ל[[נצרות]] החל מהמחצית השנייה של [[המאה ה-19]], אם מרצון ואם מ[[אנוסים|אונס]].
הכינוי דבק בהם משום שמצד אחד ביתא ישראל ראו בהם כאמרה (שמם של הנוצרים המקומיים) ומצד שני האמרה ראו אותם כפלאשים (פולשים או זרים - כינוי גנאי שהמקומיים נתנו לביתא ישראל).
 
שורה 42 ⟵ 41:
== ראו גם ==
*[[כמנתים]]
*[[יהדות אריתריאה]]
*[[נשים יהודיות באתיופיה]]
 
==לקריאה נוספת==
*שרון שלום, '''מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה''', [[ידיעות ספרים|הוצאת ידיעות ספרים]], 2012.
*יעקב אדלשטיין, "יהודים באתיופיה", '''שנה בשנה''', תשל"ד, עמ' 350-346346–350
*יצחק גרינפלד, "לתולדות יהודי עדן ותימן באריתריאה ברבע הראשון של המאה העשרים", '''תעודה''' י', תשנ"ו, עמ' 229 - 321
*בת־ציון עראקי קלורמן, "מפגשים באריתראה ובאתיופיה: יהודי תימן ועדן, מיעוט בתוך מיעוט בשלטון הקולוניאלי האיטלקי", '''פעמים''' 122 - 123, עמ' 41 - 65
שורה 53 ⟵ 51:
*Edith Bruder, "The Beit Avraham of Kechene: The Emergence of a New Jewish Community in Ethiopia" in Emanuela Trevisan Semi & Shalva Weil (Editors), '''Beta Israel: the Jews of Ethiopia and beyond History, Identity and Borders''', Libreria Editrice Cafoscarina, 2011, {{ISBN|9788875432867}}, pp. 181-196.
</div>
* דוד רטנר, '''המסע האחר: יהודי אתיופיה וחלקם במאבק המהפכני של אתיופיה בשנים 1974–1991''', [[הוצאת פרדס]], 2018
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://adencommunity.org/he/blog/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99יהודי-%D7%A2%D7%93%D7%9Fעדן-%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94באתיופיה-%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A1אדיס-%D7%90%D7%91%D7%91%D7%90אבבא יהודי עדן באתיופיה - אדיס אבבא] - באתר קהילת עדן
* {{ידיעות אחרונות|יואב קרן, [[דני אדינו אבבה]]|אבודים בגונדר|5471101|28 בפברואר 2019}}
* {{Ynet|אמיר אלון|"בדמיוני ירושלים הייתה עשויה כולה זהב": זיכרונות המסע המטלטל מאתיופיה לציון|5519050|2 ביוני 2019}}
 
==הערות שוליים==
שורה 64 ⟵ 62:
 
{{יהדות אפריקה}}
 
{{זרמים ביהדות}}
 
[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי מדינה|אתיופיה]]
[[קטגוריה:יהדות אתיופיה|*]]