ביתא ישראל – הבדלי גרסאות

[[ממלכת סימן|מרכז יהודי עצמאי]] שליבו ב[[הרי סימן]], שכונה "ארץ היהודים", קם באמצע [[המאה ה-4]], כתוצאה מקבלת ה[[נצרות]] באימפריה החבשית{{הערה|שם=ברוס 2, 485|[[ג'יימס ברוס|James Bruce]], [[מסעות לגילוי מקור הנילוס (ספר)|'''Travels To Discover The Source Of The Nile in the Years 1768, 1769, 1770, 1771, 1772, and 1773''']] (in five Volumes), Vol. II, Printed by J. Ruthven for G. G. J. and J. Robinson, 1790, p. 485}} ועל בסיס שטחיו ההיסטוריים של [[שושלתממלכת הגדעונים|גדעון]].{{הערה|שם=קווירין, עמ' 23|James Arthur Quirin, '''The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel (Falasha) to I920''' (First Edition), University of Pennsylvania Press, 1992, {{ISBN|9780812231168}}, p. 22-23}}{{הערה|שם=אבינק, עמ' 413–414|Gerrit Jan Abbink, [http://www.persee.fr/web/revues/home/prescript/article/cea_0008-0055_1990_num_30_120_1592 "The Enigma of Beta Esra'el Ethnogenesis: An Anthro-Historical Study"],'''Cahiers d'Études Africaines''', 120, XXX-4, 1990, p. 413-414}} שטחי הממלכה ומידת עצמאותה המדינית בצל האימפריה החבשית השתנו במרוצת הדורות, עד שעלה בידי [[יהודית המלכה]] להדוף פלישה חבשית לממלכה ולכבוש את עיר הבירה החבשית [[אקסום]]. עליית [[השושלת הסולומונית]] בשלהי [[המאה ה-13]] הביאה לחידוש העימות המזוין עם צבאות האימפריה האתיופית, עד אשר בתחילת [[המאה ה-17]] סופחה הממלכה לאתיופיה. במהלך [[תקופת התחייה האתיופית|תקופת התחייה]] השתלבו בני ביתא ישראל רבים בממשל ובצבא הקיסרי, אולם רבים אחרים דבקו בכלל ההלכתי של הימנעות ממגע עם גויים ([[אטאנקון]]), גם במחיר נידוי חברתי ועוני גובר. [[תקופת השופטים האתיופית|תקופת השופטים]] ו[[תקופת הגיבוש האתיופית|הזעזועים הקשים]] שבעקבותיה, הביאו לשחיקה מתמדת בחופש הפולחן של קהילה זו. אלפים מבני הקהילה נספו ב[[עליית ביתא ישראל#עליית תרכ"ב|ניסיון עלייה כושל לארץ ישראל]] בשנת [[1862]], ורבבות גוועו בתקופת [[הזמן הרע]] ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של [[בצורת]], [[מלחמה|מלחמות]] ו[[מגפה|מגיפות]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] הגיעה [[עליית ביתא ישראל]] להיקפים משמעותיים, ובמסגרתה [[עלייה לארץ ישראל|עלו]] ל[[ישראל]] רוב [[יהדות אתיופיה|יהודי אתיופיה]].