לשון נקייה – הבדלי גרסאות

ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א).

 

 

עד כדי כך הקפידו על לשון נקייה בתחום זה של 'בינו לבינה', שיש כאלה שאף נמנעו מלומר "אשתי", ובמקום זה אמרו "ביתי" ({{בבלי|שבת|קיח|ב|ללא=שם}}). ובמקום קיום יחסי מין אמרו: "[[תשמיש המיטה]]" ({{בבלי|מועד קטן|כד|א|ללא=שם}}), "דבר זה" ({{בבלי|סנהדרין|יט|ב|ללא=שם}}), "מילתא" (דבר) ({{בבלי|נדרים|צא|א|ללא=שם}}), "דבר מצווה" ({{בבלי|עירובין|ק|ב|ללא=שם}}), "דרך ארץ" ({{בבלי|יומא|עד|ב|ללא=שם}}), "דבר אחר" ({{בבלי|ברכות|ח|ב|ללא=שם}}), "הרגל דבר" ({{בבלי|עבודה זרה|יז|א|ללא=שם}}), "עשיית מלאכה" ({{בבלי|שבת|מט|ב|ללא=שם}}), "עשיית צרכים" ({{בבלי|סנהדרין|פב|ב|ללא=שם}}), וכן "לספר" ({{בבלי|נדרים|כ|א|ללא=שם}}) ו"לדבר" ({{בבלי|כתובות|יג|א|ללא=שם}}). וכן מצאנו ביטויים חלופיים הקשורים באכילה ושתייה כלשון נקייה ליחסי מין: "אכל" ({{בבלי|כתובות|יג|א|ללא=שם}}), "סעד" ({{בבלי|שבת|סב|ב|ללא=שם}}), "נהמא" (לחם) ({{בבלי|נידה|יז|א|ללא=שם}}), "לחם סתרים" ({{בבלי|סנהדרין|עה|א|ללא=שם}}), "טעימת תבשיל" ({{בבלי|חגיגה|ה|ב|ללא=שם}}), "שותה בכוס" ({{בבלי|נדרים|כ|ב|ללא=שם}}), "עריכת שולחן" (שם). במקום וסת נאמר "דרך נשים" ({{בבלי|עבודה זרה|כד|ב|ללא=שם}}), ובמקום חטא של זנות - "עבירה" סתם, בלי פירוט ({{בבלי|עבודה זרה|ג|א|ללא=שם}}).