פלוטוקרטיה – הבדלי גרסאות

'''פלוטוקרטיה''' (מ[[יוונית]]: Pluotos - הון, Kratos - שלטון) היא שיטת [[ממשל]] בלתי [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] שבה הכוח השלטוני מצוי בידי בעלי ה[[הון]]. סוג זה של משטר כולל [[ריכוזיות של שליטה|ריכוזיות]] גבוהה והימצאות השליטה ברוב מוסדות המדינה בידי קבוצה קטנה של ה[[אוכלוסייה]] המשמרת בכך את כוחה ה[[פוליטיקה|פוליטי]] וה[[כלכלה|כלכלי]]. שלטון זה מתאפיין באי שוויון כלכלי גבוה ובאפשרות נמוכה ל[[מוביליות חברתית]]. רעיון זה של שיטת ממשל מופיע לראשונה אצל [[פילוסופיה|פילוסופים]] ב[[יוון העתיקה]]. כל הרעיון של שלטון ההון עלול להיתמך על ידי המעמדות העשירים בחברה בצורה עקיפה או בחשאיות, אם כי המונח עצמו משמש כמעט תמיד בהקשר שלילי וכ[[כינוי גנאי|גנאי]].

המונח משמש בדרך כלל בצורת גנאי וזלזול כדי לתאר או להזהיר מפני מצב פוליטי לא רצוי. לאורך ההיסטוריה, הוגי דעות פוליטיים ומדינאים כמו [[וינסטון צ'רצ'יל]], ה[[היסטוריון]] הצרפתי [[אלכסיס דה טוקוויל|אלקסיס דה טוקוויל]], ה[[מונרכיה|מונרכיסט]] הספרדי מ[[המאה ה-19]] חואן דונוסו קורטס וה[[בלשן]] [[נועם חומסקי]] גינו את הפלוטוקרטים על ההתעלמות מחובותיהם החברתיים, תוך שימוש ציני בכוחם כדי לשרת את האינטרסים האישיים שלהם שהובילו להגדלת העוני וטיפוח סכסוכים מעמדיים, ולהשחתת החברה בגלל [[חמדנות|חמדנותם]]ם ו[[נהנתנות|נהנתנותם]]ם.

ישנם מספר דוגמאות למדינות פלוטוקרטיות לאורך ההיסטוריה: [[האימפריה הרומית]], כמה ערי-מדינה ב[[יוון העתיקה]], [[קרתגו]], רפובליקות הסוחרים של [[ונציה]], [[פירנצה]] ו[[ג'נובה]], וכן האימפריה היפנית טרום מלחמת העולם השנייה (תקופה שכונתה "[[זאיבצו]]"). לדעת ההוגה [[נועם חומסקי]] והנשיא לשעבר [[ג'ימי קרטר]], ממשל [[ארצות הברית]] כיוםבתחילת [[המאה ה-21]] דומה למשטרלממשל פלוטוקרטי אך בעל הסתייגויות דמוקרטיות.

דוגמה מודרנית אחת לפלוטוקרטיה היא [[הסיטי של לונדון]]. לעיר לסיטיסיטי יש מערכת אלקטורלית ייחודית עבור הממשל המקומי שלה. יותר משני שלישים מהבוחרים אינם תושבים, אלא נציגים של עסקים וגופים אחרים אשר תופסים מקום בעיר, כאשר קולותיהם מופצים על פי מספר העובדים ברשותם. ההצדקה העיקרית להסדר זה היא כי רוב השירותים הניתנים על ידי תאגיד העיר משמשים כעסקים בעיר. למעשה, כ-450 אלף תושבים שאינם תושבים הם אוכלוסיית העיר, שמספרם עולה על 7,000 תושבי העיר.

דו"ח של ה[[קרדיט סוויס]] משנת [[2013]] קבע כי "לרוסיה יש את הרמה הגבוהה ביותר של [[אי-שוויון כלכלי|אי-שוויון]] בעולם, מלבד מדינות קטנות בקאריביים עם תושבים מיליארדרים".

ברחבי העולם, מיליארדרים "אחראים" קולקטיבית בעבור 1%-2–2% מכלל עושר משקי הבית, ו-20 המיליארדרים הגדולים בארצות הברית הם הבעלים של 50% מכלל כל העושר ברחבי ארצות הברית. ברוסיה כיוםשל תחילת המאה ה-21, המיליארדריםהחזיקו מחזיקיםהמיליארדרים ב-35% מכלל העושר הארצי, והאוכלוסייה ברוסיה קטנה פי שלושה מזו של ארצות הברית. ברחבינכון העולםל-2018, 26 המיליארדרים העשירים ביותר מחזיקיםבעולם החזיקו בהון השווה לזה של 3.5 מיליארד האנשים העניים בעולם, שהם 50% מהאוכלוסייה שלוהכלל עולמית.

בתקופת ה[[איטליה הפאשיסטית|פשיזם האיטלקי]] ו[[גרמניה הנאצית|הגרמני]], נקראו מדינות מערביות-דמוקרטיות "פלוטוקרטיות" כחלק ממערך התעמולה והז'רגון הפוליטי שמשטרים אלו ייסדו. קריאות אלו רמזו כי מספר מצומצם של אנשים עשירים במיוחד שולט במדינות ומחזיק בהן כ[[כופר (עונש)|כופר]].

* עמי גינזבורג, [http://www.themarker.com/markets/1.1534588 פלוטוקרטיה], [[דה מרקר]], 30.10. באוקטובר 2011

* [[גיא רולניק]], [https://www.themarker.com/news/1.2041425 פלוטוקרטיה או דמוקרטיה?], דה מרקר, 09.06.9 ביוני 2013

* [https://www.the7eye.org.il/topic/פלוטוקרטיה/ פלוטוקרטיה], [[העין השביעית]], 17.02. בפברואר 2013