יוחנן פריד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גירסה יציבה עד לתום הבירור בדף השיחה |
עריכה, זמן רב ללא מקור |
||
שורה 9:
נולד וגדל ב[[ירושלים]] ליצחק ולאסתר לבית נתנזן. אביו הוא נכדו של הרב [[נפתלי שוורץ|נפתלי שוארץ]]. למד בישיבת ההסדר [[כרם ביבנה]] ושירת ב[[נח"ל]]. לאחר מכן למד בישיבת [[מרכז הרב]] אצל הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]. השלים לימודי הוראה ב"מכון שבדרון" להוראה ולחינוך בירושלים, והוסמך לרבנות ב[[מכון הרי פישל]] ועל ידי [[מועצת הרבנות הראשית]].
פריד לימד [[תנ"ך]] ו[[מחשבת ישראל]] ב[[קריית נוער]] שבירושלים, ב[[מדרשיית נעם]] וב[[מדרשיית עמליה]]. בשנת תש"ל נקרא על ידי הרב [[צבי יהודה קוק]] לעמוד בראש [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]] יחד עם הרב [[אריה שטרן]], ועסק בעריכת כמה מן המסכתות שיצאו במסגרת המכון. מאוחר יותר - הקים לבקשת הרב צבי יהודה מרכז לימודי-תרבותי להנחלת מורשת הרב קוק בבניין ההיסטורי שבו גר הרב הראי"ה קוק,
פרסם מאמרים בנושאים הלכתיים-תורניים, במחשבת ה[[חסידות]] ובמשנת הרב קוק. בשנת [[תש"ן]] הוציא הרב יוחנן פריד את הכרך הרביעי של [[אורות הקודש]], שנערך עוד בימי [[הרב הנזיר]], ונשאר בכתב יד, וכלל את המאמרים של מוסר הקודש. בשנת [[תשנ"ה]] ([[1995]]) הוציא לאור את הספר "מזמורי [[תהילים]] ואורות הקודש", העוסק בקישורים בין כתביו של הרב קוק למזמורי התהילים. בשנים [[תש"ס]]
פריד נמנה עם מייסדי [[גוש אמונים]] ושימש כדוברו הראשון במשך שלוש שנים. לאחר מכן
במשך עשרים ושש שנה עמד הרב פריד בראש האגף לתרבות תורנית ב[[משרד החינוך]]. משנת תשנ"ה ועד שנת תשע"ה כיהן כרב מושב [[בית מאיר]].
|