אחאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך
שורה 117:
 
במקביל לקרבות בין ארם ובין ישראל, השכילו היריבים המקומיים הללו לאחד כוחות נגד האיום האשורי על האזור כולו, ועלה בידם למנוע את התקדמות האשורים דרומה במשך שתים-עשרה שנה לפחות (853 - 842). אחאב וישראל אינם נזכרים אמנם בתיאורי הקרבות הבאים בין שלמנאסר ובין הברית הדרומית, אבל סביר להניח כי הרכב הברית נותר על כנו עד הופעתה האחרונה בשנת 845; בתיאורים אלה, כמו גם בתיאורים מאוחרים של הקרב הראשון, נזכרים בשמם רק שני הראשים של הברית הזאת (מלכי ארם דמשק וחמת), וכל השאר חברי הברית נזכרים בציון הכללי 'שנים-עשר מלכי ארץ חת וחוף הים'. מסתבר, אם כן, שישראל הוסיפה להשתתף בברית להגנת סוריה וארץ ישראל גם בימי בניו של אחאב, עד להתפרקות הברית עם עליית [[חזאל]] בדמשק ו[[יהוא]] בישראל (לפני שנת 841).
 
==מותו==
[[קובץ:Bible Achabova smrt.JPG|ממוזער|250px|מותו של אחאב בקרב על רמות גלעד, ציור מאת [[יוליוס שנור פון קרולספלד]]]]
מות אחאב הוא [[סיפור מקראי]] המופיע בספר [[מלכים א]] פרק כ"ב. על פי הסיפור כרתו אחאב מלך ישראל ו[[יהושפט]] מלך יהודה [[ברית שלום]] שבמסגרתה בא יהושפט לבקר אצל מלך ישראל בארמונו שב[[שומרון]]. בביקור שכנע אחאב את יהושפט לצאת איתו למלחמה על [[ארם]], שמטרתה להחזיר את השטחים שכבש ממנו [[בן הדד השני|בן הדד]]. אחאב נענה לבקשת יהושפט לשמוע את דבר ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]], ולשם כך קיבץ את כל ארבע מאות [[נביא שקר|נביאי השקר]] שלו.
 
יהושפט הביע את אכזבתו מנבואתם האחידה באופן מוגזם של הנביאים, וביקש מאחאב לשאול לדעתם של נביאים נוספים. לשם כך הובא לארמון [[מיכיהו בן ימלה]], הנביא השנוא ביותר על המלך מחמת נבואות הפורענות שניבא על המלך. לאחר שניבא את מותו של אחאב במלחמה, כעס עליו המלך ופקד להושיבו ב[[מאסר]].
 
סופו של המעשה היה כאשר במלחמה פקד בן הדד להרוג את המלך לבדו. חייליו התקשו בכך, כיוון שהמלך היה מחופש לחייל פשוט. למרות זאת לא הצליח המלך להימלט מגזרת האלוהים: אחד מחיילי בן הדד, שירה לתומו בקשת, פגע ללא כוונה בשריונו של אחאב וחדר אותו במקום תפרי השריון. אחאב, באקט אחרון של גבורה סירב שיפנו אותו אל מחוץ לשדה הקרב כדי לא לפגוע במורל של לוחמיו, הוא מת בערב, ודמו נשטף אל [[בריכת שומרון]], כדבר ה'.
 
== אחאב במדרשי חז"ל ==