אהרן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 61:
"וידם אהרן" הוא הביטוי המתאר את תגובתו של אהרן הכהן נוכח מות שני בניו.
ביום השמיני לעבודתם של הכוהנים במקדש, נדב ואביהוא בניו של אהרן הכהן מקריבים קטורת לפני ה' ואז יוצאת אש ושורפת אותם חיים. תגובתו של משה אינה מאחרת לבוא והוא מנחם את אהרן באומרו "הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרובי אקדש...". מיד אחר כך, התורה מתארת את תגובתו
נראה שאהרן מקבל את דבריו של משה ובעקבותיהם הוא שותק. אך פשט הכתוב לא מפרש אלו רגשות הסתתרו בנפשו בעקבות האירוע הטרגי. וכן לא כתוב האם אהרן זעק או בכה על מות בניו קודם שתיקתו. המקרא לא מתאר לנו זאת אלא את הדממה בה קיבל את מותם של בניו. ייתכן שהדממה נובעת מהשלמת פנימית ומקבלת הדין ללא ערעור. שתיקתו של אהרן היא חיצונית אולם ייתכן והיא סוערת
הרמב"ן על "וידם אהרן" מפרש שני פירושים: אהרן בכה בקול ונשתתק ולפי הפירוש השני ירדו עיניו דמעות ועתה פסק מלבכות.<ref>הרמב"ן. ויקרא פרק י.</ref>
לדעת אברבנאל, הביטוי "וידם אהרן" מבטא תדהמה גמורה שאחזה באהרן מרגע האסון.<ref>אברבנאל, ויקרא פרק י.</ref>
<br />
|