ענישה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1בר-אילן
←‏מטרות הענישה: גמול ונקמה מתארים אותו דבר. ונקמה יכולה להגיע לא רק מהקורבן עצמו, ולא רק ביחס לנזק כלפי הקורבן בלבד. הגמול\נקמה יכולים להיות סובייקטיבים או מוסדיים.
שורה 31:
 
לענישה שיפוטית יכולות להיות מטרות שונות. מטרות אפשריות הן:
*'''גמול''' - שיקול מרכזי לענישה. ניסיון להתאים את העונש למעשה, ללא קשר לתוצאותיו. לחברה יש חובה להעניש את העבריין, בלי חשיבות למידת ההצלחה של מטרתו ([[רצח]] וניסיון לרצח למשל). זו נורמה מרכזית ממנה נגזרים כל האיסורים. תפיסה דאונטולוגית מבוססת על כך, שהענישה נגזרת מהפרת חובותיו החברתיות של האדם. מטרת הענישה תהיה החזרת האיזון שהופר כתוצאה מהפרת החובה. מדובר למעשה בצורה מוסדית של נקמה.
 
:הגמול נבדל מהנקמה: נקמה היא שחרור יצרים של הפרט, הקורבן. זהו אקט [[רגש]]י. הגמול לא נעשה על ידי הקורבן או על ידי משפחתו. ה[[מדינה]] מחליטה על הגמול.
*'''מניעה''' - מניעה פיזית מביצוע עבירות פליליות. האמצעי הנהוג כיום הוא כליאה של העבריין, אשר מרחיקה אותו מן החברה ומונעת ממנו להפר נורמות חברתיות. דוגמה נוספת היא שלילת רישיון נהיגה בשל עבירת תנועה, אשר מונעת מן הנהג העבריין לבצע עבירות תנועה נוספות. במדינת [[קליפורניה]] קיים כלל משפטי, המכונה "Three strikes you're out" - לאחר שלוש הרשעות בעבירה מאותה סוג, יגזר עליו עונש חובה של [[מאסר עולם]] (בלי תלות בנסיבות המקרה וללא מקום לשיקול דעת שיפוטי), ובלי אפשרות לחנינה. המצדדים בכללים מעין זה מצדיקים אותו בכך שהוא משרת את רציונאל המניעה בצורה הטובה ביותר.
*'''[[תועלתנות]]''' - מדגישה את המימד ההרתעתי. התפיסה התועלתנית גורסת כי תפיסת הגמול פגומה, משום שהיא מבוססת על שיקולים ערכיים ומוסריים, שאינם מעניינה של המדינה. על פי התועלתנים, המטרה היחידה של הענישה היא יצירת [[הרתעה (משפטים)|הרתעה]] שתמנע נזק לבני החברה ותאפשר להם להפיק את מירב האושר מחייהם.