מיג-25 – הבדלי גרסאות

מטוס הניסוי הראשון Ye-155R-1 מספר זנב 1155 יצא מהמפעל בדצמבר [[1963]], לאחר שהורכבו בו המנועים החלו ניסוי ה[[הסעה (מטוס)|הסעה]] והמטוס המריא לראשונה ב-6 במרץ [[1964]]. בטיסות הניסוי הראשונות התגלתה תופעה מסוכנת של גלגול במהירויות [[עבר-קולי]]ות שלא ניתן היה להשתלט עליו גם הטיה מלאה של [[מאזנות]] המטוס, כמו כן התגלו רעידות באזור הכנפיים שנגרמות מתנודה של הדלק במיכלי קצות כנפיים ובשל כך הוסרוהמיכליםהוסרו המיכלים. תופעה נוספת החלה להופיע קרוב למהירויות המרביות במערכת המנוע, למשל [[מבער אחורי|המבער]] נטה להיכבות בגבהים רמים והיה גורם לנזק לבית המנוע ולמערכות המנוע עצמו. כמו כן התגלו מערבולות זרימה בכונסים החדישים במהירויות [[זווית התקפה|ובזוויות התקפה]] גבוהות שהיה גורם לגידול הגרר ולביצועי כונס מופחתים. כמו כן נצילות הדלק ומשקל המראה של המטוס היו גדולים מהמצופה, מה שהשפיע לרעה על הטווח המבצעי של המטוס.

בשנת 1965 הושלם מטוס הניסוי השני של גרסת הביון - Ye-155R-2 שכלל מספר שינויים מהדגם הקודם. במהרה הצתרפוהצטרפו אליו עוד שני מטוסי ניסוי של גרסת היירוט ויחדיו הם שימשו לניסוי ושיפור מערכות המטוס המשותפות. פער נוסף שהתגלה הוא הצבע ששימש את המטוס. צבע רגיל [[רונדל (תעופה)|לרונדל]] של חיל האוויר הסובייטי היה משחיר ומתקלף לאחר מספר גיחות במהירות גבוהה, אף על פי שזה לא פער מבצעי גדול, על פי החוק הבינלאומי יש חובה לסמן כלי טיס צבאיים ולכן פותח צבע מיוחד שיכל לשרוד את התנאים הקיצוניים.

לאחר השלב הזה תוכנית הניסוי של גרסאות הביון והיירוט הופרדו והתבצעו על ידי צוותים שונים. בנוסף נדרשו עוד מספר דגמי ניסוי, אך המפעל של משרד התכנון מיג החל כבר לבנות את דגמי הניסוי של מטוס המיג-23 ולכן הייצור של דגמי הניסוי הנוספים והמטוסים הטרום-סדרתיים עבר כולו למפעל גורקי. פס הייצור במפעל תוכנן לייצור הדגמים הסדרתיים ולכן היה צריך לעבור התאמות לייצור דגמי הניסוי שכוללים מבנה שונה והתאמות למכשור ייחודי. באמצע שנת [[1965]] יצא ממפעל גורקי מטוס הניסוי השלישי של גרסת הביון (הוא גם נחשב למטוס סדרת קדם-ייצור הראשון) Ye-155R-3 מספר זנב 3155 שהיה הרבה יותר דומה למטוסי סדרת הייצור וכלל את התושבות למערכות הצילום ושימש לבחינתם. השדרוגים במטוס כללו הטיית הכנפיים ב-2 מעלות כלפי מטה, הוספת משקולות איזון בקצות הכנפיים בצורת סיגר, הארכה של הגה הכיוון של המטוס וחיתוך הקצה העליון שלו בזווית וכן הוספת [[מכל דלק נתיק|מיכל נתיק]] גדול לנשיאה בגחון המטוס. המיכל הזה היה באורך של כמעט חצי מאורך המטוס וכלל 5,300 ליטרליטרים דלק.

מטוס סדרת קדם-ייצור השני ה-Ye-155-4 שימש לבחינת מערכות הניווט והטייס האוטומטי, הוא היה גם הראשון שתאם למטוסי סדרת הייצור בתצורה שלו. מערכות הניווט Peleng S ו-Polyot היוו את מרכז תסדרתהסדרת הניסוויםהניסויים, בעוד המערכת ה-Peleng S לא הראתה בעיות בטיסות, היא דרשה הרבה טיסות לבחינת אופני פעולה, השגת מידע [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] והתאמת הגבריםהגבהים בתוך המערכת. מערכת Polyot היוותה את האתגר הגדול במערכת הניווט, בעיקר במחשב הניווט שלה שדרש תיקוני [[תוכנה]] רבים. הבעיה הייתה חמורה עד כדי כך שהבוחנים של חיל האוויר הציעו שלא לכלול אותה במטוס. מהנדסי המערכת הצליחו לשכנע את נציגי חיל האוויר שהמערכת תתוקן בהמשך. מטוס הקדם-ייצור השלישי ה-Ye-155-5 התרסק בטיסתו הראשונה ומטוס הקדם ייצור הרביעי הוצב בשדה של חברת התכנון מיג לבחינת התאמות שיכנסו לאחר תחילת הייצור של המטוס. מטוס נוסף יוצר בשביל בדיקות סטטיותניחות על הקרקע.