משתמש:מבני הנביאים/תרומה – הבדלי גרסאות

אתכדי להכין מי החטאתחטאת צריךראשית יש למלאות מים חיים - מים מ[[מעיין]], בעזרת כלי, כפי הכתוב בפסוק: {{ציטוטון|וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי|{{תנ"ך|במדבר|יט|יז|קצר=כן}} }}. ולאחרלאחר מילוי המים נותנים עליהם אפר, פעולה זאת של נתינת האפר נקראת 'קידוש מי חטאת' או בקיצור 'קידוש', לאחר הקידוש המים נקראים מי חטאת, מים מקודשים או מי נידה {{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ו|ללא=שם}} }}.

מילוי המים נעשה בכל כלי שהוא מכל חומר ועל ידי כל אדם טהור לחטאת, ולאו דווקא כהן. כאשר מעיין כולל גם את הנחלים הזורמים ממעינות וגם [[אגם|אגמים]] של [[מים מתוקים]] כמו ה[[כנרת]], כשריםשכולם נחשבים מים חיים הכשרים למילוי מי חטאת{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ו|ט|ללא=שם}}-טז. אך נהר שמעורב במי גשמים פסול למילוי מי חטאת.}}

בין הזמן של מילוי המים ועד לזמן הקידוש אסור לעשות שום מלאכה שלא קשורה למים, ואם נעשתה מלאכה המים נפסלו לקידוש וממילא להזאה{{הערה|אפילו למלאות עוד כלי אחר כדי לקדש אותו זה פוסל את המים שבכלי הראשון}}. כאשר ניתן להעביר את המים למישהו אחר על מנת שהוא ישמור אותם, אבל אז הואאותו השומר לא יכול לעשות מלאכה, שאםשהרי כןהוא נכנס במקום האדם הראשון והוא נהיה אחראי על המים, ואם יעשה מלאכה הוא יפסול את המים{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ח|ב|ללא=שם}}}} וכןכאשר ניתן לשים את המים במקום שמור אפילו למשך כמה שנים, כמו שכותב הרמב"ם על פי הפסוק {{ציטוטון|לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה|{{תנ"ך|במדבר|יט|ט|קצר=כן}} }} {{ציטוטון|בזמן שהם שמורים הם מי נידה ואם לאו פסולין|רמב"ם פרה י' ד'}}{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|י|א|ללא=שם}}-ה}}

דין נוסף הוא שאסור ליטול שכר על הקידוש ועל ההזאה אבל על מילוי המים מותר ליטול שכר, אלא אם כן זה [[שכר מינימום]] על הזמן שהוא השקיע כדי ללכת וכדומא. אבל על מילוי המים מותר ליטול שכר{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|וז|ב|ללא=שם}} }}

פעולת ההזאה נעשית על ידי לקיחת [[אזוב מצוי|אזוב]] (זעתר) בעל שלושה קלחים, אגודות (קשורות) ביחד, ולהטביל אותם {{הערה|בניגוד ללספג או לנגב כיוון שצריך לטבול את האזוב בתוך מי החטאת ({{רמב"ם||פרה אדומה|י|י|ללא=שם}})}} במי החטאת על ידי אדם טהור לחטאת, ולהזות על הטמא: - אדם או כלים שנטמאו בטומאת מת, ביום השלישי מאז שנטמאשנטמאו וביום השביעי{{הערה|כאשר זה המינימום כלומר ניתן גם לחכות יותר משלושה ימים אבל לא פחות משלושה, וגם בין ההזאה שביום השלישי לשביעי זה מינמום וניתן לדחותה עוד {{רמב"ם||פרה אדומה|יא|ב|ללא=שם}} }}. וכלכאשר כל מה שנגע בו המיםמי החטאת שניתזו מהאזוב (אדם או כלים) נטהר, אפילו טיפה אחת מספיקה על מנת לטהר. כאשר צריך כוונה להזות על טמא על מנת לטהר אותו, אבל מי שמזים עליו לא חייב כוונה כדי להיטהר. פעולת ההזאה יכולה להתבצע אפילו על ידי קטן, כל עוד הוא מבין מה הוא עושה (שיש בו דעת) אך אשה אינה יכולה להזות.

*שדרגתדרגת טהרהטהרת החטאת היא גבוההגבוה ביותר חמישיאף יותר מה[[קודש (הלכה)|קודש]] שהוא רביעי, החטאת נחשבת כחמישית והאחרונה במדרג הטהרה, וצריך טבילה מיחדתמיוחדת בכוונתבכוונה טהרתלהיטהר חטאתלחטאת, ואפילו מישכברמי שכבר טהור לקודש חייב לטבול שנית.

*כליםכל שראוייםאוכל לטמא(אף אם לא [[טומאתהכשר לקבל מדרסטומאה|הוכשר]]) (כיסאות בגדים וכו')ומשקה נחשבים כטמאים לחטאתלעניין תמידחטאת, אלאואדם אם טבלו אותםטהור לחטאת, אפילושנגע שהםבהם טהוריםבידיו לכלנטמא שארכל הענינים.גופו כליוצריך כזהטבילה אףאך אם רקנגע הניד אותו ללא מגע, אדם שטהור לחטאתבגופו -לא נטמא.

*שכלכל מה שמטמא רק את הידיםהידיים ל[[קודש (הלכה)#טבילת ידיים|קודש]] מטמא לחטאתלעניין חטאת את כל הגוף, ולא מספיקה טבילת ידיםידיים כמו בקודש, אלא רק טבילת כל גופו מטהרת אותו לעניין חטאת.

*מי שצירך לטבול על מנת להיטהר אפילו מ[[דרבנן]] מטמא את אפר הפרה, ואת מי החטאת, ואת האדם הטהור לחטאת גם, גם במגע וגם במשא, ואת הכלים ואת המים שנתמלאו ועדיין לא נתקדשו, מטמא רק במגעעל ידי מגע ישיר בהם.

*בטומאת החטאת אין דרגות כמו בשאר הטומאה שיששבהם בדרך כלל חומרת הטומאה יורדת [[ראשון לטומאה|ראשון]] עושה [[שני לטומאה|שני]].. ושני עושה שלישי עד [[רביעי לטומאה|רביעי]] אלאשהוא טמא אך אינו יכול לטמא יותר, אך טומאת החטאת אין לה גבול, דוגמה אם מישומשהו (כלים מאכלים או אף אנשים) נגע באחד והוא נגע בשני והשני בשלישי וכן הלאה, כולם טמאים באותה המידה לחטאתלעניין אך לשאר הברים האדם החמישי כבר לא היה טמא כללחטאת.

* טהור לחטאת ש[[טומאת היסט|הסיט]] טומאות שלא מטמאות בהיסט כמו [[טומאת שרץ|שרץ]] [[טומאת שכבת זרע|שכבת זרע]] או כלי שנטמא ב[[טומאת מת|מת]] אף ללא מגע נטמא לעניין חטאת.

אף על פילמרות כל המעלות האלו כל אדם נאמן על טהרת החטאת, כמו לדוגמהלמשל להגיד שכלי זה הוא טהור לעניין חטאת, כיוון שכולם נזהרים בה ויודעםויודעים את חומרתהמעלתה וחומרתה. כמו שכותב הרמב"ם: {{ציטוטון|נאמר בתורה "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"(במדבר יט, ט) כל ישראל ראויין לשָמְרָה}}{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|יג|יב|ללא=שם}} }}.

מיםמי מעיין לאחר שנתנו בהם אפר והםונעשו מי חטאת, מי שנוגע בהם או נושא אותם שלא לצורך נטמא מהתורה ונהיה [[ראשון לטומאה]]{{הערה|מי החטאת במקרה זה נחשבים [[אב הטומאה]]}} ומטמא בגדים - מטמא בגדים או כלים שהוא נוגע בהם, כל עוד הוא נוגע במי החטאת{{הערה|אך אם אין בהם מספיק כדי להזות אז הם מטמאים רק במגע ולא במשא ואדם שנוגע בהם לא מטמא בגדים בשעת מגעו}}, דין זה נלמד מהפסוק: {{ציטוטון|וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב.|{{תנ"ך|במדבר|יט|כא|קצר=כן}}}}. כאשר מי חטאת כבר עשו מצוותן כלומר הוזו על טמא, שוב הם לא מטמאים בכללכלל כיוון שכל הטומאה באה רק משימוש שלא לצורך במי הנידההחטאת, הרי זה [[קל וחומר]] שאם מי שמזה טיהר את הטמא הוא בעצמו לא יטמא{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|טו|א|ללא=שם}} }}.