יוליאנוס הכופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (, תוכנת, עוי) |
|||
שורה 111:
לאיר חציית נהר הפרת צעד הצבא הרומאי אל [[חרן]] והתחלק ל 2 כוחות: כוח קטן יחסית של כ 30,000 חיילים בפיקודם של הגנרלים פרוקופיוס וסבסטיאנוס צעד מזרחה אל כוון [[ארמניה]] במטרה לחבור למלך ארסאקס השני מלך ארמניה בן בריתם של הרומאים. בעבר היה מסלול זה המועדף על הרומאים לתקיפת האימפריה הסאסאנית ומתרת המהך הפעם הייתה יצירת הטעיה והסטת עיקר הצבא הסאסאני מהמאמץ הרומאי העיקרי ופתיחת חזית שנייה שתפצל את הצבא הסאסני, כוח זה אמור היה לצעוד לאורך ה[[חידקל]] ולפגוש את הצבא העיקרי בעיר [[קטסיפון]]. (Ctesiphon) תחת פיקודו של יוליאנוס כ 60,000 חיילים ו 1000 ספינות משא שהתכנסו בעיר [[סמוסטה]] ( Samosata) ומשימתן ללות את הצבא הרומאי בדרכו לאורך הפרת לצורכי אספקה ותחבורה.
{{הפניה לערך מורחב|בית המקדש של יוליאנוס}}
שורה 120:
המקורות היהודים של התקופה אינם מכילים כל מידע או התייחסות ליוזמתו של יוליאנוס. החוקר יוסף גייגר מציין כי הסיבה האפשרית לכך היא יחסם הדו-ערכי של היהודים כלפי בית המקדש מצד אחד ימי וצומות [[תשעה באב]] הפכו ליום תענית מרכזי במסורת היהודית וכבר במהאה הרביעית הקפידו בקהילות השונות על מנהגי אבלות והבעת תקווה לבניין המקדש אולם תקוות אלו הפכו לעניין שבלב ובניין המקדש נדחה "ל[[ימות המשיח]]". סיבה ארצית יותר להתלהבות המועטה יכולה להיות העובדה שיוליאנוס ביטל את [[מס השליחים]] שהיה ממקורות ההכנסה של הנשיאות.
יוליאנוס לא בזבז זמן יקר וניגש במהירות להוציא את תוכניתו אל הפועל, הוא הקצה תקציבים לא מבוטלים מאוצר הקיסרות והפקיד על המלאכה את [[אלפיוס מאנטיוכיה]] מקורות נוצריים מתעדים כי מספר רב של יהודים התקבצו בירושלים לעבודות הבניה ובעוד יוליאנוס יוצא למערכה בפרס המשיכו פקידיו בהכנות שכללו איסוף חומרי בנין ופינוי ההריסות שעל הר הבית וביום 19 במאי החלה עבודת הבניה.
מקורות נוצריים מתארים מצב שבו בניית בית המקדש התפרצו פרעות אנטי נוצריות ב[[ארץ ישראל]] בהם השתתפו יהודים ופאגנים מדווח על הצתת כנסיות בעיר [[עזה]] וב[[אשקלון]] וחיללו את שרידי [[יוחנן המטביל]] ב[[סבסטיה]]. ההיסטוריון אמיאנוס מרקלינוס שליווה את יוליאנוס כותב בספרו כי באתר הבניה פרצה שריפה - הוא מתאר כדורי אש שיצאו מיסודות הבניין והעבודה הופסקה. המקורות הנוצריים השונים מתארים את הפסקת הבניה בצבעים עזים וסיפורים בעלי אופי תנ"כי מתוארת רעידת אדמה וצלבי אש שנראו בשמי ירושלים, צלבים שהופיעו על בגדי תושבי ירושלים והמרת דת המונית של היהודים שהכירו בעליונות של הנצרות. יוליאנוס שהיה בעיצומה של מערכה קשה בפרס נפצע בקרב ומת מפצעיו חודש לאחר הפסקת עבודות הבנייה במקומו הוכתר איש צבא נוצרי ופרויקט בנין בית המקדש נזנח. סיבת השריפה לא ברורה ויש המיחסים את האש לשילוב של גורמים טבעיים עם זאת יש לזכור כי בשנת 362 עלה באש מקדש אפולו באנטיוכיה כתגובה על היוזמה של יוליאנוס לבסס במקום פולחן פאגאי בעיר שעיקר תושביה היו נוצרים ועוינים ליוליאנוס. למרות שבשני המקרים לא נמצאו האשמים או הסיבה לאש אין ספק שתוצאות האירועים היו רצויות לקהילות הנוצריות אך לא ידוע אם הנוצרים נעזרו מידי שמיים או נטלו את היוזמה לידהם {{הערה|1= יוסף גייגר. "המרד בימי גאלוס ופרשת בנין הבית בימי יוליאנוס" בתוך:ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי. עורכים: צ' ברס ואחרים ירושלים 1982 עמודים 217–213 }} ==נישואיו==
בשנת 355, ימים מספר לאחר שקונסטנטיוס השני מינה את יוליאנוס לקיסר מטעמו בגאליה הוא אירגן חתונה בין אחותו הלנה (בתו של קונסטמטינוס הגדול ואשתו השנייה פאוסטה) לבין יוליאנוס. הנישואים נועדו לקשור את יוליאנוס, שנאמנותו תמיד הייתה בסימן שאלה, בעבותות של קשרי משפחה לקונסטנטיוס וייתכן שתפקידה של הלנה היה גם לפקח על יוליאנוס. הלנה שהייתה נוצריה אדוקה הלכה בעקבות בעלה לגאליה. המקורות בני התקופה לא מציינים מה היה גילה של הלנה בעת הנישואים, ההיסטוריון הנודע [[אדוארד גיבון]] מציין בספרו המונומנטלי [[שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית]] כי על פי חישובו מאחר שקונסטנטינוס הגדול נפטר 18 לפני החתונה וכי הוא הוציא להורג את פאוסטה בשנת 326 יש להניח כי הלנה הייתה לא פחות מבת 29 בחתונתה.{{הערה|1= Edward Gibbon, "The History of the Decline and Fall of the Roman Empire", vol. 2, Chapter 19, note 39|שמאל=כן}}
| |||